השימושים וההשפעות של קודאין

קודאין היא תרופה השייכת למשפחת האופיאטים. זה דומה במבנה למורפיום, כך שהשפעותיו דומות. עם זאת, לקודאין יש פחות פעילות משכך כאבים ומייצר פחות תופעות לוואי מאשר מורפיום. במאמר הבא, נספר לכם יותר על השימושים וההשפעות של קודאין.

שימושים בקודאין

חולים יכולים ליטול תרופה זו דרך הפה, תת עורית או תוך שרירית. מסלול הטיפול המסוים יהיה תלוי במצבו של המטופל.

הכימאי והרוקח הצרפתי פייר-ז'אן רוביקה, שכבר זכה לתגליות אחרות בתחום הפרמקולוגיה, גילה את הקודאין כבר ב-1832.

זהו אופיואיד שימושי בטיפול בשיעול יבש ולא פרודוקטיבי, כמו גם בכאב קל עד בינוני. בשוק, זה נחשב לתרופה נגד שיעול.

עם זאת, צורות מסוימות משלבות קודאין עם אקמול בפרופורציות שונות לטיפול בכאב קל עד בינוני. כמו כן, נערכו מחקרים להשוואת יעילותם בטיפול אונקולוגי.

מנגנון פעולה: מהן ההשפעות של קודאין על הגוף?

קודאין חייב את השפעותיו משככות כאבים ונוגדות שיעול לפעילות האגוניסטית שלו לקולטן CNS. עם זאת, אגוניזם זה חלש בהשוואה לתרופות אופיואידיות אחרות.

כדי להפעיל את פעולת הכאב שלו, קודאין צריך להפוך למורפיום, מה שהוא יעשה ברגע שהגוף יבצע חילוף חומרים, כפי שנראה להלן.

באשר לקולטנים לאופיואידים, אנו יכולים למצוא שלושה סוגים עיקריים: μ, κ ו-δ. כולם מצמדים לחלבון G ומתפקדים כמאפננים חיוביים ושליליים של העברה סינפטית דרך חלבוני G.

קודאין, כמו כל תרופות אופיואידיות אחרות, אינו משנה את סף הכאב או משפיע על ההולכה של דחפים עצביים. מה שזה כן עושה זה לשנות את תפיסת הכאב.

באשר לפעולה נגד שיעול שתרופה זו מעוררת, היא מתווכת על ידי הפעולה הישירה שיש לה על קולטני שיעול במרכז המדולה. ההשפעות של קודאין מסוגלות גם לייצר יובש בהפרשות דרכי הנשימה ולהגביר את הצמיגות של הפרשות הסימפונות.

כמו כן, יתרון נוסף הוא שהמינון הדרוש להשגת פעולתו נגד שיעול אינו גורם לשיכוך כאבים.

פרמקוקינטיקה: מה קורה לקודאין בגוף?

פרמקוקינטיקה כוללת את התהליכים של ספיגה, הפצה, חילוף חומרים וסילוק של תרופה. בהקשר זה, קודאין הוא חומר פעיל שחולים יכולים לקחת גם דרך הפה וגם פרנטרלית.

ברגע שחולה מקבל קודאין, הגוף סופג אותו היטב ותחילת הפעולה מתחילה 10 עד 30 דקות לאחר מתן תוך שרירי. במקרה של מתן דרך הפה, זה לוקח בין 30 ל-60 דקות.

עם זאת, ההשפעות המרביות לשיכוך כאבים לא מתרחשות עד כ-60 דקות לאחר מתן תוך שרירי או כ-90 דקות לאחר מתן פומי. ההשפעה המקסימלית נמשכת כ-5 שעות.

באשר להשפעות נגד שיעול האופייניות לתרופה זו, הן מגיעות ליעילותן המקסימלית 1 עד 2 שעות לאחר מתן פומי. הם יכולים להימשך עד 6 שעות.

יחד עם זאת, לגבי התפוצה שלו, הוא כמעט ולא נקשר לחלבוני פלזמה. לבסוף, הכבד ביצע אותו, צעד חיוני להפיכתו למורפיום, ובכך הפעיל את פעולתו. לכן קודאין הוא מטבוליט של מורפיום.

לבסוף, לאחר שהכבד ביצע את חילוף החומרים שלו והתרופה השיגה את השפעתה המתאימה, הגוף מפריש בשתן גם את הקודאין וגם את המטבוליטים העיקריים שלו (מורפיום ונורקודאין). עם זאת, הוא עלול להפריש כמות קטנה בצואה.

סיכום

קודאין הוא פרו-תרופה שאחרי מתן זה הופך למורפיום באמצעות מטבוליזציה בכבד. זה משווק לעתים קרובות לטיפול בשיעול. עם זאת, זה יכול להיות גם פעולות משככות כאבים במינונים גבוהים יותר.

אתה יכול להתייעץ גם עם הרופא וגם עם הרוקח אם יש לך ספקות לגבי תרופה זו. כמו כן, תוכל להתייעץ איתם לגבי כל סימפטום שיש לך מאז התחלת הטיפול בקודאין כדי למנוע סיבוכים.