מהי דבקות טיפולית?
נושא ההקפדה הטיפולית חשוב, והצלחת הטיפול תלויה בו במידה רבה. העניין די מורכב כי ישנם גורמים רבים שמשפיעים עליו.
למעשה, האתגר הראשון הוא שאין הסכמה לגבי ההגדרה של דבקות טיפולית. חלק מאנשי מקצוע בתחום הבריאות רואים בכך פשוט עמידה במרשמים. אחרים, לעומת זאת, רואים בכך תופעה שיש לה מספר גורמים.
כמו כן, ישנן סיבות והשלכות רבות לגבי חוסר דבקות טיפולית. זה אומר שכל מקרה הוא שונה. מסיבה זו, זה לא קל להבין או לטפל. בואו ניקח את זה צעד אחר צעד.
מהי דבקות טיפולית?
דבקות טיפולית היא מחויבות פעילה ורצונית של המטופל עם הטיפול שנקבע על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות. מטרתו היא להשיג תוצאה ספציפית. על התחייבות זו יש להסכים בין המטופל לצוות הרפואי.
דבקות טיפולית מתייחסת למערכת של התנהגויות. מנקודת מבטו של המטופל, הוא כולל קבלת תכנית הטיפול וביצוע יעיל של ההנחיות הניתנות. היא כוללת גם הימנעות מהתנהגות מסוכנת ושילוב אורחות חיים בהתאם להצעה הטיפולית.
מנקודת המבט של הרופא, קודם כל זה תלוי ביכולת ליצור קשר חיובי עם המטופל. עליהם להציע הנחיות ברורות ולוודא שהן הובנו. כמו כן, עליהם להניע את המטופל כך שדבקותם בטיפול תהיה וולונטרית.
עיין במאמר זה: 5 השקרים הגרועים ביותר שאתה יכול לספר לרופא שלך
גורמים המשפיעים על דבקות טיפולית
ישנם גורמים רבים שיכולים לקדם או, להיפך, לעכב דבקות טיפולית. בין העיקריים שבהם, יש:
- אינטראקציה בין רופא/מטופל: מתייחס לאיכות הקשר. כאשר זה חיובי, הדבקות בדרך כלל גדולה יותר. הגורם המהותי הוא תקשורת. ככל שההוראות ברורות יותר ומלאות מוטיבציה, כך ייטב.
- המשטר הטיפולי: המרכיב המשפיע ביותר על ההקפדה הוא מורכבות המרשם ותופעות הלוואי של הטיפול. משטרים חד-שלביים הם הקלים ביותר להקפדה עליהם. להיפך, אלה עם תופעות לוואי גדולות יותר הם קשים יותר.
- מאפייני המחלה: כאשר הטיפול מקל במהירות את התסמינים המטרידים, ישנה דבקות טיפולית רבה יותר. לחולים אסימפטומטיים יש בדרך כלל דבקות גרועה יותר.
- גורמים פסיכו-סוציאליים: אמונות, גישות, אורח חיים וערכים הם גורמים המקלים או מעכבים דבקות. בפרט, היא תפיסת היעילות של הטיפול ושל הרופא.
- הסביבה: אם המטופל מקבל תמיכה מהסובבים אותו, קל לו יותר לעקוב אחר הנחיות רפואיות. להיבטים כמו דת ויחס המשפחה לבריאות יכולים להיות השפעה משמעותית.
ההשלכות של אי דבקות
לחוסר ההקפדה הטיפולית השלכות רבות, בעיקר קלינית וכלכלית. עם זאת, זהו היבט קשה למדידה. רוב החולים נמנעים מלהודות בתקלותיהם והם אינם כנים לחלוטין.
ההשלכות הקליניות תלויות בסוג אי הציות. לעיתים, הטיפול אף פעם לא מתחיל, בעוד שבמקרים אחרים הוא מופסק לאחר תחילתו. ההשפעות של זה יהיו תלויות, בין היתר, במחלה ובמצב המטופל.
באופן כללי, חוסר דבקות גורם גם לעלייה בעלויות שירותי הבריאות. היא מביאה לעלייה במספר האשפוזים והביקורים במרפאות חוץ או מרכזי חירום. זה יכול גם להוביל לשינויים במרשמים ולצורך גדול יותר בבדיקות אבחון.
עיין במאמר זה: חוקרים גילו טיפול סרטן חדש שעשוי להיות טוב יותר מאשר כימותרפיה
כיצד להשיג דבקות טיפולית רבה יותר
נכון לעכשיו, יש הרבה מחקר מתמשך, הקשור לעיצוב אסטרטגיות להשגת דבקות טיפולית רבה יותר אצל מטופלים. למרות שאין הסכמה, באופן כללי, האמצעים הבאים מומלצים:
- פשט את משטר המרשם ככל האפשר: ככל שיירשמו פחות מינונים ותרופות, כך יהיה קל יותר להשיג דבקות במטופל.
- השפעה התנהגותית: כולל פעולות למודל התנהגות של מטופלים ביחס לטיפול. זה כולל תזכורות, מעקבים, תגמולים וכו'.
- היבטים חינוכיים: המטופל צריך לא רק לדעת מה לקחת ומתי לקחת אלא גם למה חשוב לעשות זאת. זה מקל עליהם לפעול מרצון לפי המשטר שנקבע ללא כל לחץ.
- תמיכה משפחתית וחברתית: כולל פעולות שמטרתן מתן תמיכה סוציאלית, כגון סיוע בבית, ניהול סיוע לתשלומים רפואיים וכו'. כמו כן, התערבויות בסביבה כך שמעורבותן תהיה גדולה יותר.
- הכשרה של אנשי מקצוע בתחום הבריאות: זה הכרחי, מעל לכל, ביחס לטכניקות התקשורת וההנעה.
יש ליישם את כל האסטרטגיות הללו בו זמנית ובתיאום. במידה שזה יקרה, הדבקות הטיפולית תהיה גדולה יותר.