ההבדלים בין הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון
הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון הן אולי המשפיעות ביותר על החשיבה של התרבות המערבית. רוב הזרמים הפילוסופיים והמדעיים שצמחו מאוחר יותר השתמשו בהם כבסיס לגישותיהם.
עם זאת, למרות שאריסטו היה תלמידו של אפלטון, לאלו האחרון היו מחלוקות רבות עם אדונו. לכן נציג את ההבדלים העיקריים בין הפילוסופיות של שתיהן.
ההבדלים בין הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון
אנו יכולים לקבץ את הפערים בין הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון לקטגוריות הבאות: אונטולוגית, אפיסטמולוגית ואתית.
לאריסטו ואפלטון היו הבדלים אונטולוגיים
ברגע ההסבר של הווית הדברים, אפלטון קובע שיש שני תחומים: האחד הגיוני (פיזי) והשני מובן (זה של הרעיונות).
הראשון מורכב מכל מה שאנו יכולים לחוות דרך החושים. זה מאופיין בריבוי, בהיותו מראה טהור, ובשינוי מתמיד. לכן, זה שקרי ומתעתע.
לעומת זאת, תחום הרעיונות הוא אמיתי, בלתי מושחת ובלתי ניתן לשינוי. שם שוכנים הרעיונות האוניברסליים וההכרחיים, שהם המהות של כל מה שקיים.
לכן, האובייקטים והגופים של התחום הפיזי הם רק השתקפויות לא מושלמות של העולם הזה. לדוגמה, בתחום ההגיוני, יש ריבוי של חתולים, וכל פרט שונה מהאחר. אבל, בעולם המובן, יש רעיון מוחלט של חתול, שהופך אותו לחתול ולא למשהו אחר.
אריסטו, לעומת זאת, מכחיש את קיומו של עולם מובן. עבורו, יש רק עולם אמיתי אחד: העולם ההגיוני, המורכב מחומרים, המורכבים מחומר וצורה (מהותם).
אתה יכול גם לקרוא: הפילוסופיה המזרחית לחסוך כסף בבית
הבדלים אפיסטמולוגיים
לגבי ההסבר של הידע האנושי, אפלטון הגן על הרעיון שנוכל לרכוש ידע אמיתי על ידי גישה לעולם הרעיונות. הסיבה לכך היא שכפי שקבענו, כל דבר בעולם ההגיוני אינו אלא מראית עין והונאה.
אז איך נכיר את הרעיונות האלה?
עבור אפלטון, לכל בני האדם יש נשמה, שהגוף מכיל. בתוך הנשמה טמון כל מקור הידע המדעי, שכן הנשמה כבר יודעת את הרעיונות כי היא הייתה בעולם המובן. לכן, המונח המתאים ביותר הוא לא לדעת אלא, לזכור.
במובן זה, אפלטון תומך ברעיונות מולדים ובאלמוות של הנשמה. עם זאת, הוא מציע שהשיטה התקיפה היחידה לגשת לזיכרונות הנשמה היא הדיאלקטיקה. זהו תהליך של התעלות, דרך התבונה, שעובר מבורות להתבוננות ברעיונות.
מצד שני, אריסטו מגן על הרעיון שאנו מוצאים את מקור האמת בעולם ההגיוני. עבור הוגה זה, אנו יכולים לרכוש ידע מדעי רק דרך הסיבות שלו. לכן החושים הם המקור לכל ידע.
עבור אריסטו, אין רעיונות מולדים. במקום זאת, הוא מאשר שהנפש היא טבולה ראסה ושרק באמצעות תהליך של הפשטה ניתן להגיע למהות.
באופן דומה, אריסטו דוחה את השיטה שהמורה שלו מציע. עבורו, אינדוקציה ודדוקציה הן שיטות הידע המדעיות היחידות.
לאריסטו ואפלטון היו הבדלים אתיים
הבדל נוסף בין הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון הוא תפיסת הטוב מבחינה אתית.
עבור אפלטון, יש קשר בין אתיקה לידע. הסיבה לכך היא שלפי הוגה דעות זה, הדרך היחידה לגשת לשלמות טובה ומוסרית היא באמצעות גישה מתקדמת לאמת. לכן, כל מי שעושה רע עושה זאת כי הוא בורים.
זה הגיוני בתוך הפילוסופיה שלו. עבור אפלטון, יש רעיון של טוב, שאליו נוכל לגשת רק באמצעות השיטה המדעית שהוא הציע.
אריסטו, לעומת זאת, מנסח אתיקה סופית ואאודמוניסטית, ומגן על הרעיון שמטרת החיים היא להשיג אושר. לפי פילוסוף זה, אנו משיגים פעולות טובות מבחינה מוסרית על ידי השגת דרך ביניים בין נדיבות לאנוכיות.
כלומר, בין יחס תלוש ואלטרואיסטי לזולת לבין עניין ברווחתנו שלנו. איזון זה מזוהה לפי סיבה. אז, אם נזהה את זה, נוכל להשיג אושר.
גלה עוד: המפתחות לאושר, על פי המדע
הבדלים אנתרופולוגיים
באשר לתפיסת האדם, אפלטון מציע דואליזם אנתרופולוגי. הוא אישר שכל האנשים מורכבים משני חומרים שונים ועצמאיים: הגוף והנשמה. הראשון שייך לעולם ההגיוני והשני למובנה.
כפי שכבר אמרנו, עבור אפלטון, הנשמה היא אלמוות ויכולה לחיות בנפרד מהגוף. לכן, לאחר מותו של הגוף, הוא חוזר לעולם הרעיונות. יתרה מכך, לפי הפילוסוף הזה, לנפש האדם שלושה חלקים: אחד רציונלי, אחד מתעצבן ואחד מתנשא.
עבור אריסטו, לעומת זאת, האדם הוא חומר יחיד, המורכב מחומר (גוף) וצורה (נשמה). הנשמה היא המנוע החיוני אבל היא לא יכולה לחיות בנפרד מהגוף. במקרה זה, אריסטו מבחין בשלושה סוגי נשמה: צומח, רגיש ורציונלי.
קווי הדמיון בין הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון
למרות שיש הבדלים עמוקים בין הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון, לא ניתן להכחיש את ההשפעה שהייתה למאסטר על תלמידו.
למעשה, הם דומים במובנים מסוימים, מכיוון ששניהם הציגו מהותיות. כלומר, הם מאשרים שלכל הדברים בעולם יש מהות שגורמת לדברים להיות מה שהם ולא משהו אחר.
יחד עם זאת, שני הפילוסופים מגנים על קיומה של ישות נצחית, שאינה שייכת להגיוני והיא הדבר האמיתי ביותר שקיים. הן עבור אריסטו והן עבור אפלטון, ישות זו היא הסיבה לכל המציאות.
במונחים דתיים, זה יהיה אלוהים הבורא של היקום. עם זאת, אפלטון ייצג אותו ברעיון הטוב, בעוד אריסטו ייצג אותו באמצעות תפיסתו של המניע הבלתי מתרגש.
פילוסופיה אחרי אריסטו ואפלטון
הרעיונות של שני ההוגים השפיעו על הופעתם של זרמים שונים של המחשבה המערבית. רעיונותיהם חלחלו לעמדות פילוסופיות, פוליטיות, מדעיות ודתיות שונות. ניתן למצוא חלק מהשפעותיהם באמפיריציזם, אידיאליזם, רציונליזם ונצרות.
