אתה צריך לפתח מודעות מרחבית מכיוון שהיא חיונית בחיי היומיום שלך, גם אם אתה לא יודע מה זה!
הליכה, נהיגה, ספורט, קריאת ספר... יש אינספור פעילויות שלא הייתם יכולים לעשות ללא מודעות מרחבית.
אתה צריך לפתח מודעות מרחבית מכיוון שהיא חיונית בחיי היומיום שלך, גם אם אתה לא יודע מה זה! בוא נעבור שגרת יומיום: אתה מתעורר בבוקר ואתה יודע שאתה שוכב במיטה שלך. לאחר מכן, אתה קם והולך במסדרון, מתחמק מהרדיאטור על הקיר הימני ללא בעיה. סצנה פשוטה ויומיומית כמו האמור לעיל לא תתאפשר ללא מודעות מרחבית.
אבל בואו נמשיך הלאה. לאחר ארוחת הבוקר מתלבשים, בוחרים תיק גב קטן ויוצאים מהבית. הולכים למאפייה, חוצים את הרחוב, פונים שמאלה ונכנסים לחנות. לא לכולם יש תפיסה מרחבית מפותחת באותה מידה.
בטח אתם מכירים מישהו טוב בציור טכני או שיש לו כישרון מיוחד להכניס מזוודות ברכב לפני נסיעה. עם זאת, אלא אם האדם עבר פציעה או מחלה, לכולנו יש מספיק יכולת לתפקד בסביבה שסביבנו.
מהי מודעות או תפיסה מרחבית?
מודעות מרחבית היא יכולת קוגניטיבית מורכבת המאפשרת לנו להיות מודעים לעצמנו ולמיקומם היחסי של עצמים במרחב. לכן, זה קשור לאופן שבו אנו תופסים, מזהים ומעבדים מידע מהסביבה.
באמצעות הנתונים שאנו מקבלים מהחושים (בעיקר מהראייה), אנו יוצרים ייצוג מנטלי של הסביבה המאפשר לנו לנווט דרכה. מושגים שונים באים לידי ביטוי:
מיקום: מיקומם של חפצים.
מרחק: המיקום שלהם ביחס אלי.
פרופריוספציה: היכן אני נמצא וכיצד עלי להתקדם כדי לעבור בסביבה.
למה חשוב לפתח אותו?
מודעות מרחבית היא בסיסית בחיי היומיום, שכן היא מאפשרת לנו להתייחס ולתקשר עם אובייקטים ואנשים אחרים בסביבה ולבצע את הפעילויות הבסיסיות וההכרחיות ביותר.
בין שאר הפונקציות, הודות לתפיסה מרחבית אנו יכולים לעשות את הפעולות הבאות:
זהה את הגודל והצורה של עצם, לראות אותו בתלת מימד ולזהות אותו מזוויות שונות. אנחנו יודעים את מיקומו בחלל, מזהים אם הוא סטטי או נע וכמה רחוק הוא נמצא.
מודעות מרחבית זו היא יכולת מולדת, אך עליה להתפתח לאורך כל הצמיחה. זה קשור להמיספרה המוחית הימנית ומתחיל להתבטא בגיל מוקדם מאוד.
כשהתינוק מקיים אינטראקציה עם סביבתו, הוא מתחיל לבנות ולהבין מושגים בסיסיים כמו צורה, גודל, עומק ומיקום. כך, המודעות המרחבית שלהם מתחזקת ומתפתחות מערכות שונות:
רכישת סכימת הגוף היא בסיסית. הילד מתחיל להיות מודע לעצמו, לגופו ולחלקיו. החוש הפרופריוספטיבי מאפשר להם לקבל מידע דרך קולטנים בעור, בשרירים ובמפרקים. לדוגמה, כאשר הילד עטוף בשמיכה, מקבל עיסוי או מנסה להגיע ולהשתמש בצעצועים שלו.
המערכת הוסטיבולרית מספקת מידע על מיקומה (האם הם יושבים או שוכבים), וכן האם הם בתנועה או נעים ובאיזו מהירות.
ברגע שהילד מכיר את גופו ואת עמדותיו ותפקודיו השונים, הוא מתחיל לקשר אותו לסביבתו החיצונית באמצעות החושים. הם מקבלים מידע על החפצים והאנשים סביבם. בעזרת הזיכרון הם מתחילים לתכנן את תנועותיהם בסביבה.
כדי להבין טוב יותר את החשיבות של תפיסה מרחבית, הנה כמה דוגמאות יומיומיות לרלוונטיות שלה:
כאשר אתה מבקר בעיר חדשה ומעוניין להכיר את המונומנטים העיקריים, התפיסה המרחבית מאפשרת לך לפרש את המפה כדי להגיע ליעד.
אם אתה רוצה לשים תיק נסיעות בתא המטוס והוא כמעט מלא, מודעות מרחבית עוזרת לך לזהות את המיקום הטוב ביותר עבורו.
זה גם מאפשר לך לחשב זוויות וחלל בעת חניה או מציאת חפץ בתוך הבית על ידי ביצוע הוראות כגון "זה בתוך תיק, מתחת לשולחן, מימין לספה".
אנשים יכולים לפתח מודעות מרחבית
למרות שמודעות מרחבית היא יכולת מולדת, ישנן דרכים שונות להעצים אותה. למשל, להרכיב פאזלים, לשחק שחמט או לשחק משחקי וידאו כמו טטריס או מיינקראפט.
באופן דומה, סיור מנטאלי בחדרים בביתך או תרגול ציור חפצים שונים מנקודות מבט שונות יכול להיות שימושי. כמו כל יכולת אחרת, ככל שתתרגל אותה יותר, היא תשתפר.
