מהם היישומים של אנטיביוגרמה?
אנטיביוגרמה מספקת מידע לרופא כדי שידע בדיוק איזו תרופה לרשום. הסיבה לכך היא שסוגי החיידקים השונים אינם מגיבים באותה מידה לאותה אנטיביוטיקה. כמו כן, תרופות שונות ותוקפות רק סוג מסוים של גורם זיהומי.
בסדר, אבל למה לא כל המיקרואורגניזמים נופלים לאותה אנטיביוטיקה? זו שאלה נפוצה והתשובה היא במושג האבולוציה. הסיבה לכך היא שמיקרואורגניזמים התפתחו לבעלי מנגנונים להתחמק מחומרים שמונעים מהם לשרוד.
עלינו להכיר את ההתנגדויות הללו מראש על מנת שנוכל להחיל את הטיפול המתאים לאדם הנגוע. לצורך כך, האנטביוגרמה חושפת את הרגישות של חיידק נתון לאנטיביוטיקה מסויימת.
עמידות בפני חומרים אנטי מיקרוביאליים
חיידקים נעשים עמידים עם הזמן, על סמך הצורך שלהם לשרוד. עמידות לתרופות, שאנו יכולים לראות באנטיביוגרמות, כוללת שתי קטגוריות:
- מנגנונים מולדים שמשפחת חיידקים כתבה באופן טבעי בקוד הגנטי שלה (כבר היו להם את זה לפני השימוש באנטיביוטיקה)
- מנגנונים נרכשו כאשר חיידקים מסוימים יצרו שיטות להתנגד או להילחם באנטיביוטיקה (הם הפכו מרגישים לתרופות אלו להיות עמידים)
קרא על הטיפול בצמיחת יתר של חיידקים
דוגמה להתנגדות נרכשת
דוגמה להתנגדות נרכשת היא מה שקרה לאחר גילוי הפניצילין על ידי אלכסנדר פלמינג. פניצילין היה החומר האנטי-מיקרוביאלי העיקרי בשנות ה-40, אך חיידק בשם Staphylococcus aureus פיתח עד מהרה עמידות.
פניצילין הוא אנטיביוטיקה הנקשרת לאנזים שנוצר על ידי דופן החיידק. במילים אחרות, חומר זה מעכב את הסינתזה של דופן החיידק, משאיר את המיקרואורגניזם לא מוגן ומוביל למותו. עם זאת, Staphylococcus aureus יצר אנזימים הנקראים פניצילינאזים כדי לפרק את מולקולת הפניצילין.
סכנות של עמידות לאנטי מיקרוביאלית
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) כתב דו"ח לשנת 2019 על איום העמידות לאנטיביוטיקה באירופה, והראה כי מספר העמידות נותר גבוה. נכון לעכשיו, ישנם 2.8 מיליון זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.
כשמסתכלים על כל הנתונים הללו, האיום הנשקף מעמידות לאנטיביוטיקה מדאיג ומפחיד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), השימוש והשימוש לרעה בתרופות אנטי-מיקרוביאליות הגדילו את מספר וסוגי המיקרואורגניזמים העמידים בשנים האחרונות.
מהי אנטיביוגרמה?
זוהי בדיקה שעוזרת לנו לקבוע את האנטיביוטיקה המתאימה ביותר לטיפול ספציפי בחיידקים המדביקים. רופא מחלץ דגימה ממוקד הזיהום כדי לבודד את המיקרואורגניזם הגורם כאשר לאדם יש זיהום.
לאחר מכן, המיקרואורגניזם גדל במדיום מבוקר, תרבית, כדי לקבוע באיזה סוג חיידק מדובר ולאיזו משפחה הוא שייך. לאחר ביצוע שלב זה, טכנאי מעבדה מגדלים אותו במדיום אחר עם טבליות משחררות אנטיביוטיקה.
החיידקים גדלים בתרבות החדשה הזו, אך אלו הרגישים לאנטיביוטיקה משאירים הילה מסביב לטאבלט. הילה זו מצביעה על כך שהחיידקים לא הצליחו להתרבות כי האנטיביוטיקה מנעה זאת.
טיפול לפי אנטיביוגרמה
זיהום חמור מאוד לא משאיר זמן לחכות לתוצאות של אנטיביוגרמה. בהתבסס על מאפייני החולה, מוקד הזיהום והאם הזיהום נדבק מחוץ לבית החולים או בתוך בית החולים, החולה מטופל באנטיביוטיקה רחבת טווח.
לא ניתן ליישם תרופות רחבות-ספקטרום אלו בכוונה על כל מי שיש לו זיהום. הסיבה לכך היא שההתוויה שלהם מרמזת על הסיכון להתנגדות. כמובן, אין בעיה אם הם הופכים עמידים מכיוון שלא נוכל למרוח את אותה אנטיביוטיקה בזיהומים קשים.
מצד שני, טיפול ממוקד הוא זה המותאם לחיידקים המדוברים. זה נקבע על ידי האנטיביוגרמה, המציינת את האנטיביוטיקה שיש להשתמש בה.
הימנעות מעמידות חיידקים
מניעת עמידות לחיידקים היא הכרחית וחיונית לאנושות. יתר על כן, טיפולים לא יהיו יעילים וההשלכות חמורות אם מיקרואורגניזמים יהיו עמידים מדי.
העצה מספר אחת היא לקחת את המינון הנכון של האנטיביוטיקה שנרשמה לפי הוראות הרופא. אתה לא יכול להפסיק לקחת את התרופה גם אם אתה מרגיש טוב יותר, וגם אתה לא יכול לשנות את הכמות לפי טעמך האישי.
השימוש באנטיביוגרמה יהיה הנורמה אם אתה נתקל בחיידק עמיד, למרות כל אמצעי הזהירות שאתה עשוי לנקוט. זהו כלי ביוכימי רב עוצמה לטיפול במקרים זיהומיים חמורים.