כיצד למנוע עמידות לחיידקים?

האסטרטגיה הראשונה למניעת עמידות לחיידקים היא מניעת זיהומים
האסטרטגיה הראשונה למניעת עמידות לחיידקים היא מניעת זיהומים.
עמידות החיידקים עולה בקצב מהיר למדי. הדבר נובע בעיקר ממניעת זיהומים לא יעילה ושימוש לא הולם באנטיביוטיקה.

עמידות חיידקים היא אחת הבעיות המטרידות ביותר בעולם כיום. הסיבה לכך היא שזיהומים הופכים יותר ויותר עמידים לטיפול אנטיביוטי בקצב מהיר למדי.

הערכות מצביעות על כך שהתנגדות מסוג זה צומחת באופן אקספוננציאלי. זה נובע בעיקר משימוש לא נכון באנטיביוטיקה, שאנשים משתמשים בה לעתים קרובות יותר מדי. הגענו למצב בו טיפולים רבים נגד חיידקים אינם יעילים יותר.

מצב זה מסוכן מכיוון שאנו הופכים יותר ויותר חסרי הגנה מפני מחלות זיהומיות שונות. יתר על כן, אנו דורשים פעולות אינדיבידואליות, קולקטיביות וממשלתיות כדי למנוע מהבעיה להחמיר.

מהי עמידות חיידקים?

זה המנגנון שבאמצעותו חיידקים מפחיתים את פעולתם של סוכנים תוקפים. זהו תהליך של ברירה טבעית והתאמה גנטית שבאמצעותם מיקרואורגניזמים אלו מתגברים על תרופות מסוימות.

בנוסף, עמידות חיידקית מתרחשת כאשר הריכוז של אנטיבקטריאלי נמוך פי ארבעה מהריכוז המינימלי המעכב (MIC). במילים אחרות, כאשר לחיידק יש עלייה של פי ארבעה ביכולתו לנטרל את התוקף שלו.

נכון לעכשיו, המהירות שבה אורגניזמים עמידים חדשים צצים גדולה יותר מהמהירות שבה חדשים זמינים. יש לנו, אם כן, גירעון שממשיך לגדול ומשאיר אותנו במצב פשרני מול מחלות זיהומיות.

סוגים ומנגנונים של עמידות חיידקים

ישנם שני סוגים של עמידות לחיידקים. אחד הוא טבעי. לכן, זה חלק מעצם טבעם של חיידקים. השני קורה כאשר מתרחשות מוטציות גנטיות הדוחות חומרים אנטיביוטיים. מוטציות כאלה מועברות לחיידקים אחרים, כולל אלה של מינים אחרים.

ישנם מספר מנגנונים של עמידות לחיידקים:

  • הראשון הוא הגירוש הפעיל של החיידקים, שמתפקד כמעין משאבת מפלט.
  • המנגנון השני הוא הפחתת החדירות של דופן החיידק (הגדלת מחסומי הגישה לחיידק, למשל).
  • המנגנון השלישי הוא ייצור אנזימים שהופכים את האנטיביוטיקה ללא פעילה. המשמעות היא שהם מעכבים את הפעולה הרגילה של התרופה והופכים אותה ללא יעילה.

אסטרטגיות למניעת עמידות לחיידקים

אסטרטגיות למניעת עמידות לחיידקים
אסטרטגיות למניעת עמידות לחיידקים.

האסטרטגיה הראשונה למניעת עמידות לחיידקים היא מניעת זיהומים. אפשר להשיג זאת באמצעות פעולות פשוטות כמו שטיפת ידיים תכופה, בישול מזון נכון, הימנעות ממגע עם אנשים נגועים, קיום יחסי מין בטוחים והתעדכנות בחיסונים.

בשלב זה, חשוב לשים לב לחשיבות ההיגיינה הנכונה בעת הבישול. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מציין חמישה מפתחות לעשות זאת:

  1. שמור על חללי מטבח ואלמנטים נקיים.
  2. הפרד מזון נא מאוכל מבושל.
  3. הקפידו על בטיחות מזון בעת הבישול.
  4. שמור את המזון בטמפרטורה הנכונה.
  5. השתמש במים נקיים ובחומרי גלם לא מזוהמים.

כמו כן, חשוב שאנשים יקחו אנטיביוטיקה רק כאשר נרשמו על ידי רופא ולא לעשות תרופות עצמיות. כמו כן, עליהם לעקוב אחר הנחיות אנשי המקצוע לגבי לוחות זמנים ומינונים.

לא מומלץ להפסיק את הטיפול גם אם אתה מרגיש טוב יותר. קיים סיכון שחיידקים עמידים יותר עלולים להתפתח אם לא נוטלים את כמות התרופות שנקבעה.

אמצעי בקרה אחרים

עובדים בחקלאות צריכים להשתמש באנטיביוטיקה על בעלי חיים רק בפיקוח קפדני של וטרינר. הסיבה לכך היא ששימוש לא הולם בתרופות אלו בחקלאות או בגידול בעלי חיים הוא אחד הגורמים העיקריים לעמידות חיידקים. הוא מתפשט לסביבה ולבני אדם דרך שרשרת המזון.

גם אנשי בריאות צריכים לנקוט באמצעי בקרה קיצוניים בהקשר זה. חוקרים גילו שרופאים רושמים 50% מהאנטיביוטיקה למחלות ויראליות, למרות העובדה שאסור להם. למעשה, הם צריכים לרשום אנטיביוטיקה רק אם יש ודאות שהם נחוצים לחלוטין.

רשויות ממשלתיות ומוסדות עצמאיים צריכים להישאר ערניים להתפרצות של זיהום ולקבוע אם הוא עמיד לאנטיביוטיקה בהקדם האפשרי. זה גם חיוני עבורם ליידע ולחנך את אזרחים על הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות זיהומיות.

הכרחי שחוקרים ותעשיית התרופות יאחדו כוחות על מנת להגביר את המחקרים בנושא זה. העולם כולו צריך לתמוך במחקר על זה מכיוון שהרבה מהרווחה והעתיד שלנו תלויים בזה.