מטופל ראשון: חקירה במהלך המגיפה

יש גורם שאנחנו נוטים להתעלם ממנו
בדיוק אותו הדבר, בתוך כל המהומה, יש גורם שאנחנו נוטים להתעלם ממנו: החשיבות של מציאת חולה אפס במגפה.
מעבדות ברחבי העולם מאחדות כוחות במטרה למצוא חיסונים ותרופות נגד נגיף הקורונה. בינתיים, משימת חקירה חיונית היא זיהוי חולה על מנת למנוע התפרצויות עתידיות.

נגיף הקורונה (COVID-19) התרחב ללא הפסקה בכל רחבי הגלובוס והיה מונופול על אמצעי התקשורת ותשומת הלב של הממשלות שלנו. בדיוק אותו הדבר, בתוך כל המהומה, יש גורם שאנחנו נוטים להתעלם ממנו: החשיבות של מציאת חולה אפס במגפה.

יש משהו שכולנו שמענו, אם כי מרחוק, מתחילת המגיפה העולמית הזו. ההתמקדות הייתה בשוק פירות הים בעיר הוביי, סין. לאחר מכן, קווי החקירה מיטשטשים.

האם העטלף של הפנגולין העביר לראשונה את הנגיף לבני אדם? מי בדיוק היה האדם הראשון שנדבק?

כל זה עשוי להיראות כמו נקודה מיותרת. למה להשקיע כל כך הרבה משאבים בבדיקת משהו שכבר קרה?

התשובה פשוטה אך ישירה: הידע כיצד החלה המגפה ימנע ממצבים כמו זה לחזור על עצמם.

המשך לקרוא אם אתה רוצה לדעת יותר על חולה אפס בכל הנוגע לקורונה.

מקרי אינדקס

מטופל אפס, או מקרה המדד, מתייחס למקרה הראשון שמפעיל את תשומת הלב של החוקר ולסדרה של פעולות, ביקורים ושלבים הדרושים לגילוי הגורם לזיהום.

בשלב הראשון של תהליך זה, ישנם שלושה סוגים של מקרי אינדקס:

  • המקרה הראשוני: המקרה הראשון שהתרחש בסדר כרונולוגי.
  • המקרה הקו-ראשוני: זהו המקרה הבא לאחר הראשוני ונכלל בתוך פרק זמן מקסימלי של דגירה המגיע ממקור משותף.
  • המקרה המשני: הכוונה היא למקרה שמגיע לאחר הפריימרון, שניתן לייחס אותו, בהתחשב בתקופת הדגירה, להעברה מהמקרה הראשוני. במילים אחרות, מדובר באדם שחולה במחלה מחשיפה למקרה ראשוני.

המינוח הזה אולי נשמע קצת מוזר וקשה להבנה, אבל דבר אחד צריך להישאר ברור: מקרה המדד יכול להיות כל אחד מהשלושה. מה שחשוב עם מטופל אפס הוא לא כל כך אם זה היה המקרה הראשון או השני של זיהום. במקום זאת, החשיבות טמונה באזהרה של רשויות הבריאות וייזום מנגנוני מחקר.

לעולם לא נדע בוודאות מי האדם הראשון שנדבק ממחלה כמו COVID-19. במקרים רבים, ייתכן שהוא/הוא היו א- סימפטומטיים. הסיבה לכך היא תשומת הלב שהופנתה למקרה או למקרים שהפעילו לראשונה אזעקות.

גלה עוד: זיהוי וירוס קורונה: מהי בדיקת PCR?

מטופל אפס: מקרה המדד בסין

אם נדע את הדינמיקה של המגיפה העולמית
אם נדע את הדינמיקה של המגיפה העולמית, אז הבא לא יהיה כל כך הפתעה לגופים ממשלתיים.

החדשות האלה מפתיעות: המקרה הראשון שדווח על נגיף הקורונה התרחש ב-17 בנובמבר 2019, לפי הרשויות הסיניות. מומחים מאמינים כי מדובר בתושב העיר הוביי בן 55.

ברור שמומחים מגיעים למסקנות אלו על ידי ביצוע בדיקות של המחלה לאחור. הסיבה לכך היא שכאשר חולה מציג תמונה קלינית אך טרם זוהתה המחלה, הרופאים מייחסים את התסמינים לגורמים אחרים.

  • לקראת סוף מרץ השנה, מומחים האמינו שהפנגולין הוא המוקד האפשרי לזיהום. יתרה מכך, מחקרים עדכניים מספקים ביסוס נוסף לתיאוריה זו.

בכתב העת המדעי Nature, צוות מחקר פרסם את תוצאות הניתוח של שרידים שונים של פנגולין קפוא. הנתונים חושפים מאז שחוקרים מצאו שני זנים של נגיף קורונה עם דמיון של 90% לנגיף המשפיע כיום על בני אדם ב-5 מתוך 18 הדגימות. זה מרמז שסביר להניח שמוטציה של הנגיף מהפנגולין התאימה לפלוש לבני אדם.

אז, אם יש לנו את הווקטור הגבוה ביותר של המחלה והחולה הראשון שמציג תמונה קלינית, אז מה חסר?

אל תפספסו: "לשטח את העקומה": השלכות אפידמיולוגיות

הידע מאפשר פעולה

אין רק מטופל אחד אפס. למעשה, זה תלוי באזור הגיאוגרפי. חשוב מאוד לגלות את מקור המקור העיקרי, אבל גם את שאר העולם.

באירופה, ייתכן שגרמני בן 33 היה החולה האירופי הראשון שנדבק בנגיף, לפי פרסום ב- New England journal of medicine (NEJM). זה מוביל אותנו למספר שאלות:

  • כיצד נדבק החולה במחלה?
  • באילו אמצעי תחבורה השתמש החולה כדי לנוע במהלך תקופת ההדבקה?
  • עם כמה אנשים קיים המטופל אינטראקציה במהלך תקופת הדגירה?

השאלות, ועוד מספר אינטימי, הן מה שמומחים רוצים לענות בחיפוש אחר מקרה האינדקס. אם נדע את הדינמיקה של המגיפה העולמית, אז הבא לא יהיה כל כך הפתעה לגופים ממשלתיים.

לדוגמה, אם חוקרים יגלו ש-90% מחולי המדד מכל מדינה חלו במחלה כתוצאה מנסיעה במטוס, אז יהיה קל יותר לשלוט בהתפרצויות הבאות.

ידע בסיסי על אירוע הוא המפתח למניעה. לכן, למרות לימוד האמצעים למניעת התפשטות המגיפה, חשוב לדעת כיצד היא התחילה.