מהי שפיכה מאוחרת?

שפיכה מאוחרת היא הקושי לשפוך למרות זקפה מלאה, עוררות מספקת וגירוי מיני מספק. למרות שזה יכול להתרחש במהלך אוננות, זה הרבה יותר נפוץ במהלך יחסי מין.

הפרעה זו עלולה להוביל לחיי מין לא מספקים ולגרום לקונפליקטים במערכות יחסים. לכן, חשוב שזה יעבור הערכה על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות בהקדם האפשרי. להלן ננתח את הגורמים המובילים לחוסר תפקוד זה וכן את האבחנה והטיפול הנכון.

הסיבות לעיכוב שפיכה

שפיכה מאוחרת יכולה להיגרם מבעיות פסיכולוגיות או פיזיות או מתרופות מסוימות. ברוב המקרים, זה נובע משילוב של השניים הראשונים.

סיבות פסיכולוגיות

הנאה מינית קשורה קשר הדוק לבריאותו הנפשית של האדם. לכן, חיי המין של אדם יכולים להיות מושפעים אם הוא לחוץ או מודאג או סובל מאי נוחות פסיכולוגית אחרת. להלן, ננתח את הסיבות הפסיכולוגיות השכיחות ביותר לשפיכה מאוחרת:

• ראשית, הפרעות חרדה, מתח ודיכאון
• עיוות דימוי גוף
• הערכה עצמית נמוכה
• חוויות מיניות טראומטיות
• בעיות עם בן הזוג המיני – חוסר משיכה או פחד מאי עמידה בציפיות
• לבסוף, הרגלי אוננות. אוננות הנתמכת על ידי תוכן פורנוגרפי שקשה לשחזר כזוג עלולה לגרום לאי שביעות רצון.

סיבות פיזיות

חלק מהגורמים הפיזיים לדחיית שפיכה הם:

• ראשית, סיבות נוירולוגיות. נזק עצבי שנגרם על ידי שבץ מוחי, פציעות חוט שדרה או נוירופתיות שונות.
• מומים מולדים המשפיעים על מערכת הרבייה הגברית.
• סיבות הורמונליות. רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס או טסטוסטרון.
• לבסוף, דלקת בדרכי השתן.

סיבות פרמקולוגיות

התרופות הבאות עשויות לעכב את התגובה השפיכה:

• תרופות נוגדות דיכאון. במיוחד SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים).
• כמו כן, תרופות חרדה.
• כמו כן, תרופות להורדת לחץ דם.
• נוגדי פרכוסים.
• לבסוף, סמים. אלכוהול, אמפטמינים וכו'.

אבחון שפיכה מאוחרת

• היסטוריה קלינית. ניתוח ההיסטוריה הקלינית של המטופל יכול להבהיר את הגורמים להפרעה זו ללא צורך בבדיקה גופנית. אם הסיבה היא תרופתית, ההפרעה בתפקוד צריכה להיעלם לאחר שהמטופל מפסיק את הטיפול.
• בדיקות דם לבדיקת סימנים שטרם זוהו למחלות לב, סוכרת או רמות נמוכות של טסטוסטרון.
• בדיקת שתן לאיתור זיהומים אפשריים הקשורים בדרכי השתן שעלולים לגרום לשפיכה מאוחרת.
• בדיקה גופנית. בדיקה יסודית של איברי המין הזכריים, שעשויה לכלול מישוש ובדיקת רגישות.

טיפול בשפיכה מאוחרת

הטיפול יהיה תלוי בגורם הבסיסי. אם זה נובע משימוש בסוג מסוים של תרופה, על המטופל להפסיק, להפחית או להחליף את הטיפול באחר. אבל אם הסיבה היא פיזית, זה יתוקן עם שימוש בתרופות. אם הסיבה היא פסיכולוגית, יש צורך בטיפול פסיכולוגי הולם.

טיפול תרופתי

נכון לעכשיו, אין תרופות ספציפיות לטיפול בשפיכה מאוחרת. בדרך כלל, רופאים פונים לתרופות שנוצרו לטיפול במחלות אחרות. חלק מהדוגמאות הן:

• אמנטדין. תרופה שפותחה במקור לטיפול בפרקינסון.
• בוספירון. תרופה חרדה.
• לבסוף, cyproheptadine. אנטיהיסטמין המשמש לטיפול באלרגיות.

טיפול פסיכולוגי

תלוי אם הסיבה השורשית קשורה לבעיות בזוגיות או לבעיות פסיכולוגיות, יש צורך בטיפול פסיכולוגי מתאים.

במקרים בהם יש דחף מיני נמוך או בעיות ביחסים, ניתן להצביע על טיפול מיני עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש שינחה את הטיפול לשיפור התקשורת והאינטימיות הרגשית.

לבסוף, אם הסיבה הבסיסית היא בעיה פסיכולוגית, כגון דיכאון, חרדה, הפרעת דימוי גוף או דימוי עצמי נמוך, איש המקצוע יציין את הטיפול שנראה לו לנכון לטיפול בבעיות אלו כדי שהמטופל יוכל ליהנות ממצב בריאותי חיי מין מספקים.