מהי חסינות העדר או השפעת העדר?
המונחים "חסינות העדר" או "אפקט העדר" אינם ידועים יחסית לרוב האנשים. אולם לאחרונה, המושג זכה לדיון נרחב עקב אמירות מסוימות בזירה הפוליטית והוא עומד במרכזם של ויכוחים רבים.
אבל מהי חסינות עדר? כמו כן, מהן היתרונות הקולקטיביים והפרטיים שלו?
המשך לקרוא כדי לגלות!
חזון בקנה מידה אינדיבידואלי
ראשית, בואו נבהיר מהי חסינות:
- אדם הופך לעמיד בפני מחלות רבות ברגע שהוא מתגבר עליהן. המערכת החיסונית שלהם יכולה לזכור אלמנטים מסוימים של האיום, ובכך לזהות אותו מהר יותר בהדבקות חוזרות ולשלוח את הנוגדנים להשמיד אותו לפני שהוא מתרבה.
- זה יכול לקרות עם או בלי סימפטומים, תלוי בנגיף. מדי פעם, ישנם מקרים אסימפטומטיים המפתחים חסינות על ידי מעבר המחלה מבלי לדעת זאת.
לאחר שהגדרנו בקצרה את המונח הזה, בואו נסתכל על חסינות העדר.
חסינות עדר בחברה
מונח זה מתייחס לשיטה עקיפה של הגנה אישית המתרחשת כאשר אחוז גדול מהאוכלוסייה חסין בפני מחלה. לכן, מי שלא עבר את זה נוטה פחות להידבק בו.
התפשטות מחלה היא כמו קורי עכביש:
כל אדם נגוע יכול להעביר את הפתוגן למספר אנשים בריאים. יכולת ההעברה של וירוס מיוצגת על ידי ערך R0 או קצב הרבייה הבסיסי.
לדוגמה, אם R0 הוא שתי יחידות, זה אומר שכל אדם נגוע יעביר את המחלה, בממוצע, לשני אנשים בריאים אחרים. לפיכך, הוא יוצר רשת שבה כל אדם נגוע ידביק יותר אנשים לאורך זמן.
העיקרון הבסיסי של חסינות העדר הוא לחתוך את הדינמיקה הרחבה הזו. העובדה שהנגיף מגיע לאדם חסין מייצגת עצירה בהעברה, מכיוון שלא ניתן להפיץ אותו הלאה. זה יכול לשבור ישירות ולעצור את התפשטות מחלה מסוימת.
ככל שיש יותר אנשים חסינים, כך הנגיף יפגוש יותר מבוי סתום כאשר הוא ינסה להתפשט.
חיסונים מבססים את קיומם על מנגנון זה, שכן הם מספקים הגנה פרטנית מפני מחלות לאנשים בריאים. לפיכך, לאנשים עם דיכוי חיסון שאינם יכולים לעבד חיסונים תהיה מידה מסוימת של הגנה. הסיבה לכך היא שהם יהיו בין אנשים חסינים בעזרת חיסון.
אולי יעניין אותך גם שמונה עובדות מעניינות על מחלות נפוצות
שאלה מתמטית
חסינות העדר, כמו כל המונחים האפידמיולוגיים, פועלת לפי מודל מתמטי. כאשר חלק קריטי מהאוכלוסיה חסין בפני מחלות - או על ידי זיהום או חיסון - אפשר לומר שיש חסינות עדר.
מנקודה זו ואילך, הפתוגן אמור להיעלם עם הזמן. נקודה זו מגיעה כאשר המחלה מראה מצב אנדמי מתמשך בו מספר האנשים הנגועים אינו עולה או פוחת באופן אקספוננציאלי.
בחישוב פרמטר זה נכנס לתמונה ערך r0 שהוזכר לעיל. S הוא שיעור האוכלוסייה הרגישה להידבקות במחלה:
R0 * S = 1
מבלי להיכנס לפרטים נוספים על מספרים, נגביל את עצמנו לומר ככל שהערך S (אוכלוסיה רגישים) נמוך יותר, הערך של r0 נמוך יותר. לפיכך, ככל שיש יותר אנשים חסינים, כך המחלה תתפשט פחות.
כדי לדעת עוד מטופל אחד, חקירה במהלך המגיפה
אפקט העדר ומגיפות
זה אולי נראה מפתה, אם כן, לתת לאחוז גבוה מהאוכלוסייה להידבק. באופן הגיוני, זה בסופו של דבר יעצור את המחלה. (לפחות לפי התיאוריה שהזכרנו לעיל).
עם זאת, זה יהיה אפשרי רק אם הנגיף היה יחסית לא מזיק.
כאשר יש אפילו אחוז זעום שמחלה מסוימת עלולה להזיק לקבוצות בסיכון גבוה להידבק בה, רשויות הבריאות יפטרו מיד את האסטרטגיה הזו. זה אולי אפשרי, מבחינה מספרית, אבל החיים על כף המאזניים הם אמיתיים - לא רק מספרים.
בכל מקרה, עלינו לפתח חיסונים שבאמצעותם ניתן לעצור במהירות מחלות. קיומו של חיסון יקטין מאוד את שיעור האנשים הרגישים הבריאים, ובכך יאט את התפשטות המחלה ובסופו של דבר יביא לסיומה של המגיפה.
