דיספלזיה של מפרק הירך: גורמים וטיפולים

דיספלזיה של מפרק הירך היא הפרעה מולדת, כלומר היא מופיעה בלידה. הפרעה זו משפיעה על מפרק הירך ושכיחותה של אחת מכל 1000 לידות חי.

במצבים רגילים, הירך מורכבת ממפרק כדור ושקע. כאשר אדם נולד עם דיספלזיה בירך, השקע הוא בדרך כלל רדוד. זה מאפשר לאזור בצורת כדור של עצם הירך להחליק פנימה והחוצה מהשקע. לאחר מכן ניתן לעקור את ה"כדור" חלקית או מלאה מהכוס.

יחד עם זאת, חשוב להזכיר שרוב האנשים הסובלים מהפרעה מולדת זו הם בדרך כלל תינוקות ונקבות בכורים. היסטוריה משפחתית של דיספלזיה של מפרק הירך מעדיפה את התפתחותה של בעיה זו.

גורמים לדיספלזיה של מפרק הירך

דיספלסיה של מפרק הירך, אם כן, היא מצב שבו יש הפרעת גדילה ברמת המבנים האנטומיים. זה כולל את החלקים הרכים של המפרק.

כיום, מומחים רואים בהפרעה זו תוצאה של לחצים אקסצנטריים של ראש הירך במהלך החודש האחרון של ההריון.

עם זאת, דיספלסיה של מפרק הירך היא הפרעה הנחשבת ל"תורשתי רב-פקטורי". במונח זה, מומחים מתכוונים לכך שמספר גורמים - גם גנטיים וגם סביבתיים - קבעו את המום המולד.

לדוגמה, אחד הגורמים הסביבתיים שלדעתם מומחים תורמים לדיספלזיה של מפרק הירך הוא תגובת התינוק להורמונים של האם במהלך ההריון.

רחם צר שאינו מאפשר תנועת עובר או לידה של עכוז עלולים גם הם לגרום לדיספלזיה של הירך. בנוסף, עובדה נוספת שכדאי לזכור היא שירך שמאל נוטה לסבול הכי הרבה. זאת בשל מיקומו של העובר בתוך הרחם.

טיפול בדיספלזיה של מפרק הירך

מטרת הטיפולים השונים בדיספלזיה בירך היא להשיג, במהירות ובמוקדמות, לחץ מופחת בירך בצורה יציבה ובטוחה.

לאחר השגת הפחתה ושיקום של הלחץ הקונצנטרי של ראש הירך בתוך האצטבולום, גג האצטבולום מתגבש ומתפתח שוב. זה נכון במיוחד בשנתיים הראשונות לחיים, שבמהלכן דיספלסיה של הירך הפיכה במידה רבה.

הטיפול המצוין יהיה תלוי במספר גורמים. אלה כוללים בין היתר האם הנקע הוא אופייני או טרטוגני, והגיל או משך הנקע.

טיפול מלידה עד חצי שנה

לאחר ההפחתה, השלב השני נועד לשמר את המיקום הפיזיולוגי. לשם כך, אנשי מקצוע משתמשים בדרך כלל במכשירים שונים. הנפוץ ביותר הוא רתמת pavlik.

רתמה זו היא מכשיר דינמי המאפשר תנועה אקטיבית של הירך בתוך אזור הבטיחות. לפיכך, היא מאפשרת התפתחות תקינה של האצטבולום וראש הירך, כאשר הירך נעה במקומה המופחת.

משך הטיפול משתנה בהתאם לילד. לאחר השלמת הטיפול, על הרופאים לבצע צילומי רנטגן כדי לבדוק אם המפרק מתפתח כהלכה.

טיפול משישה עד שמונה עשר חודשים

טיפול זה נחוץ כאשר הקודם נכשל ובמקרים בהם האבחון התרחש מאוחר יותר. בדרך כלל, הטיפול בפרק זמן זה הוא ניתוח. הגורם הבסיסי בטיפול בדיספלזיה של מפרק הירך הוא השגת הפחתה קונצנטרית של ראש הירך.

לאחר שהדבר הצליח, השלב השני הוא לשמור על ההפחתה ולשפר את היציבות של הירך. זה עשוי לדרוש ביצוע של אוסטאוטומיות (חתך כירורגי או חיתוך של עצם). ביניהם, ישנם מספר סוגים שונים:

• סלטר
• פמברטון
• דגה אוסטאוטומיה
• אוסטאוטומיה כדורית
• אוסטאוטומיה משולשת
• אצטבולופלסטיקה

סיכום

דיספלזיה של מפרק הירך היא הפרעה השכיחה יותר אצל תינוקות מאשר אצל גברים. היא מופיעה בלידה, וזו הסיבה שאומרים שהיא הפרעה מולדת, ומשפיעה על 1 מכל 1000 תינוקות שנולדים בחיים.

כיום, הפרעה זו היא הפיכה, בדרך כלל בצורה פשוטה למדי. עם זאת, במקרה של אבחון מאוחר, אנשי מקצוע בוחרים בדרך כלל להכפיף את המטופל להתערבות כירורגית.

אם יש לך ספקות לגבי הפרעה זו, אל תהסס לספר לאיש מקצוע כדי שהוא או היא יוכלו לומר לך מהו הטיפול המתאים ביותר למצבך.