היום העולמי למניעת בריונות: מיתוסים על בריונות בבית הספר
ה-2 במאי הוכרז היום העולמי למניעת בריונות הודות להצעה של ארגון ללא מטרות רווח הבינלאומי בריונות חטאת (International bullying without borders). מוסדות בעלי שם עולמי כמו UNICEF הכירו בתאריך זה, ומדינות רבות גם הדהדו את היום העולמי למניעת בריונות להקמת פעולות בחברה ובבתי ספר ב-2 במאי.
לפני שנמשיך, שימו לב שגם ארגונים אחרים מכירים בימי מניעת בריונות בינלאומיים בחודשים אוקטובר ונובמבר. אבל, כאן ב- Step for Health, אנו מאמינים שככל שיותר דייטים, כך ייטב!
בריונות הוא מונח אנגלי המתייחס, בהקשר הנוכחי שלנו, לאלימות והפחדה המתרחשים בסביבות חינוכיות. זהו תרגול אלים בין עמיתים, שיכול להיות פיזי, מילולי או פסיכולוגי.
אלימות זו אינה בלעדית לבתי ספר, מכיוון שהיא יכולה להתרחש במהלך אימון ספורט או במרחבים ציבוריים כגון פארקים. עם זאת, בתי הספר הם המקום שבו התנהגות זו מתרכזת. ילדים ובני נוער מבלים שעות רבות בכיתות, והמרחב הופך לחברה קטנה עם קבוצות כוח משלה.
היום העולמי למניעת בריונות הוא הזדמנות להדגיש מיתוסים על בריונות. הבעיה עם מיתוסים היא שכאשר הם מתפשטים, הם מעכבים את הזיהוי של מצבים אלימים רבים שניתן למנוע.
במאמר זה, נספר לכם על 4 מהמיתוסים הללו על בריונות ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לגרש אותם.
1. בריונות היא פיזית בלבד
עצם ההגדרה של בריונות שמקדם היום העולמי למניעת בריונות מראה שאלימות היא לא רק פיזית. זה יכול להיות מילולי או פסיכולוגי גם כן.
אולי בריונות פסיכולוגית היא הגרסה הקשה ביותר לזיהוי. אבל בואו נחשוב על האסטרטגיות של בידוד חברתי שקבוצות מסוימות של ילדים מפעילות על אחרים. לא להזמין מישהו לשחק שוב ושוב היא שיטה של הפרדה, למשל.
מצד שני, האלימות הפיזית היא הבולטת ביותר. כמה מחקרים מצביעים על כך שיש קשר בין האלימות הזו בבתי הספר לבין זו שמגיעה מהבית, מה שיוצר מעגל קסמים שקשה להיחלץ ממנו.
למרות שהיא ברורה יותר, אלימות פיזית לא תמיד מזוהה, שכן נפוץ לילדים ובני נוער הסובלים ממנה להסתיר את מצבם מהורים ומורים. זו הסיבה שזה דורש תשומת לב רבה ממבוגרים.
המשך קריאה: בריונות מובילה להתאבדות טראגית של ילד בן 11
2. אלימות היא עניין של ילד
המיתוס הזה הוא אחד המסוכנים והנפוצים ביותר. עבור מבוגרים רבים, ריבים בין ילדים הם נורמליים, וכך גם השימוש באלימות פיזית כדי לפתור אותם.
אם ילד מספר למשפחתו שהם נפגעים, הם יכולים אפילו להיאמר מהוריו, ולהכריח אותם להגן על עצמם ולהחזיר את האלימות. במקרה זה, כל מה שההורים עושים הוא להסתיר את הבריונות ולייצר תוקפנות אצל ילדם. בסופו של דבר, המיתוס הזה קובר עוד יותר את האפשרות לטפל בבעיה. למעשה, זה מתדלק אותו.
היום העולמי למניעת בריונות נועד לעורר דיאלוג בונה בין ילדים למבוגרים כדי להתקדם לדרכים פחות ענישה להתמודדות עם נושאים אלו. במילים אחרות, המטרה היא לדון בדרכים לדחות את הרעיון ששני ילדים נלחמים זה בסדר. הם גם שואפים לבצע זאת בקרב כל הצדדים המעורבים.
3. בעיות ילדים יכולים להיפתר על ידי הילדים עצמם
טעות נוספת נפוצה מאוד בכל הנוגע לנורמליזציה של בריונות היא האמונה המוזרה שילדים צריכים לפתור את הבעיות שלהם בעצמם. שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. למבוגרים יש יותר כלים לגשת לבעיית האלימות ולפיכך לסייע בפתרון המצב.
כאשר מבוגרים פועלים כצופים בלבד, הם אינם שונים מילדים ומתבגרים אחרים שצופים גם הם באלימות מבלי להתערב. נושאים פסיביים מתדלקים בריונות, וחמור יותר במקרה של מבוגרים, שצריכה להיות מחויבת לפעול בהתאם לגילם.
למוסדות החינוך צריך להיות פרוטוקול פעולה נגד בריונות. ככל שתהליך בריונות מופסק מוקדם יותר, כך התוצאות טובות יותר, ובכך נמנעת אפקט של כדור שלג שיכול לעורר את הבעיה.
אחריות ביום העולמי למניעת בריונות
יום היום העולמי למניעת בריונות יכול להיות דרך מצוינת להקמת קהילות של ליווי וטיפול בבתי הספר. מבוגרים יכולים לקבל את ההזדמנות כדי לספק כלים שאין לילדים ולמתבגרים. זו לא בעיה רק לילדים, אלא לקהילות בכללותן.
