אילו סוגי מלח הם הבריאים ביותר?

מלח דק או "מלח שולחן" הוא סוג המלח הנפוץ ביותר בחיי היומיום
מלח דק או "מלח שולחן" הוא סוג המלח הנפוץ ביותר בחיי היומיום.
למרות שמלח הוא מרכיב נפוץ מאוד, חשוב למתן את צריכתו על בסיס יומי, כפי שמציינים מומחים מארגון הבריאות העולמי. היום, נבחן אילו סוגי מלח הם הבריאים ביותר.

בעולם הגסטרונומי ישנם מספר סוגי מלח וכל אחד מהם משמש להכנת מתכונים שונים. לדוגמה, מלח דק משמש בדרך כלל להכנת רטבים לפסטה, בעוד מלח גס משמש למתכוני אוכל צלוי או צלוי, פירות ים ובשרים.

ללא ספק, מלח הוא התיבול הנפוץ ביותר בבישול ברחבי העולם. ולמרות שהוא יכול לתרום רבות להגברת הטעמים, חשוב ללמוד להשתמש בו במתינות, שכן צריכה מופרזת שלו מזיקה לבריאות.

למעשה, מומחי ארגון הבריאות העולמי ממליצים להפחית את צריכת הנתרן כדי להפחית את לחץ הדם ואת הסיכון למחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ומחלות לב כלילית במבוגרים.

סוגי מלח שאנו יכולים למצוא

קודם כל, יש היבט חשוב שצריך לזכור: למרות שכל סוגי המלח מכילים נתרן, החומר הזה לא תמיד קיים באותה מידה. לכן, לא כל המלחים מכילים את אותה כמות של נתרן ומינרלים אחרים.

לדעת איך להשתמש בכל סוג של מלח יכול לעזור לנו להדגיש טוב יותר את הטעם של האוכל ולקבל מנות הרבה יותר טעימות. לכן, עדיף לדעת מהם סוגי המלח השונים ואיזה נחשב לבריא ביותר. מוכנים להתחיל? בוא נלך!

1. מלח שולחן רגיל

מלח דק או "מלח שולחן" הוא סוג המלח הנפוץ ביותר בחיי היומיום. הוא מכיל 95% נתרן כלורי ומינרלים אחרים, כגון יוד ופלואור, כמו גם תוספים וחומרים משמרים נוספים, מתווספים בתהליך הייצור.

אם ברגע הכנת האוכל אתם מחפשים איזון בטעם, כלומר לתיבול ארוחות, מלח רגיל (או "שולחן") הוא סוג המלח המתאים ביותר למטרה זו.

2. מלח ים לא מזוקק

זה מתקבל באמצעות תהליכים טבעיים כמו אידוי מי מלח. הוא מורכב מכלור, נתרן, יוד, פלואור, בין תוספים אחרים. כמו כן, נתרן כלורי הוא יסוד בין רכיבים אלה.

בניגוד למלח רגיל, הוא מכיל כמות גדולה של מינרלים כמו גופרית, בורון, פחמן, מגנזיום, אשלגן, נתרן, פלואור, זרחן, ברזל, אבץ, יוד ועוד. מצד שני, יש לו צבע אפרפר ונותן טעם עז יותר לאוכל מאשר מלח רגיל.

היום, נבחן אילו סוגי מלח הם הבריאים ביותר
היום, נבחן אילו סוגי מלח הם הבריאים ביותר.

זה הרבה יותר בריא לשימוש במתכונים מאשר מלח שולחני רגיל. זה יותר יקר כי זה לא כל כך נפוץ. מה שחשוב אפילו יותר מלדעת איזה משני המלחים האלה הוא הבריא ביותר, זה להשתמש בכמות הנכונה במתכונים.

3. פלר דה סל

סוג זה של מלח מגיע מהשכבה העליונה של מכרות מלח ים. נעשה שימוש בטכניקה מסורתית ואומנותית כדי לאסוף אותו מהאוקיינוס האטלנטי ומהים התיכון.

הוא משמש בעיקר במתכוני גורמה בשל התכונות הגסטרונומיות המעולות שלו. זהו היפוטוני שפירושו שצריכתו לא תגרום לאגירת מים. אם אתה משווה אותו למלחים אחרים, הוא דל בנתרן (15%) ונתרן כלורי (92.9% בלבד).

מבחינת הטעם, זה לא כל כך עז ממלחים אחרים, מכיוון שהוא מתמוסס בקלות בפה.

4. מלח הימלאיה

זן זה מקורו בעיקר מ: פקיסטן ואירופה הלטינית, ולא מהרי ההימלאיה. בשנים האחרונות, כתוצאה משיווק הקשור למקום מוצאו, הוא הפך לפופולרי מאוד מכיוון שיוחס לו ערך תזונתי רב.

אומרים שהוא עשיר בחומרים מזינים חיוניים (84), מינרלים ויסודות קורט. מלח זה מצוין לתפקודי הגוף, מה שמצדיק מדוע הוא כה נדיר. סיבה נוספת לכך שהוא הפך לפופולרי כל כך נובעת מהצבע הוורוד שלו, מה שגורם לו להתבלט יותר.

עיין במאמר זה: 8 יתרונות מפתיעים של מלח ים

סוגי מלח, מה הכי בריא?

לכל סוג יש איזושהי אסטרטגיית שיווק שרומזת שהיא הבריאה ביותר, הטבעית והטהורה ביותר. עם זאת, אנחנו לא יכולים להאמין לכל מה שאנחנו כאן, שכן, בהזדמנויות רבות, הטענות הן הגזמות.

ההמלצות הבאות יכולות להפוך את תהליך הבחירה שלך למעשי יותר:

  • כל סוג מכיל נתרן כלורי כיסוד חיוני, ולכן אין לצרוך אותו בכמויות גדולות.
  • אכילת מלח נוספת אינה הכרחית, כי אתה יכול לקבל נתרן מהרבה מזונות. לדברי ד"ר מריו וירגוליני, מתאם תכנית ארגנטינה בריאה של יוזמת הבריאות, כ-50% מעודפי המלח מגיעים ממזונות מעובדים, כמו לחם ומזון שימורים.
  • הוא משמש בעיקר כי זה נותן טעם לאוכל שלך, ולמרבה הצער, לא בגלל היתרונות הבריאותיים האפשריים שלו.
  • אסטרטגיות שיווק גורמות למחירי המלח הטבעי להיות גבוהים יותר. ברור שאינטרסים כלכליים שולטים בעולם הטבע. מסיבה זו, קשה לדעת אם מוצר טבעי באמת שווה את המחיר שלו, או אם לא הוא פשוט תוכנית שיווקית.

הפחתת צריכת מלח

לסיכום, הבעיה היא לא המלח עצמו, אלא האופן בו אנו צורכים והכמות שאנו משתמשים בכל ארוחה.

צריכה מוגזמת שלו גורמת למצבים קרדיווסקולריים, אי ספיקת כליות, הפרעות קיבה, אוסטיאופורוזיס וכו'.

מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי הראה כי חולים שהפחיתו מלח שיפרו את תפקוד הכליות שלהם, מאחר והכליות התקשו לעבד עודף נתרן.

אותו מחקר מצא שנתרן מפחית את האלסטיות של דפנות כלי הדם ותאי הלב.

מחקר נוסף מבית הספר לרפואה של הרווארד מצביע על כך שתזונה דלת מלח מפחיתה את לחץ הדם, ולכן, את הסיכון לתאונות לב וכלי דם.

מספר מומחים נותנים את ההמלצות הבאות להורדת צריכת המלח:

  • הסר מלחים מהשולחן כדי למנוע מבני המשפחה ומעצמך להוסיף מלח נוסף.
  • בטל את הצריכה של מנות משומרות ומבושלות מראש.
  • הפחיתו את צריכת הגבינות, הנקניקים והחמוצים.
  • צמצם או בטל את צריכת המזון המעושן.
  • הימנעו מחטיפים מלוחים, כמו תפוצ'יפס, אגוזים מלוחים וכו'.
  • השתמש בפחות רוטב סויה, קטשופ, מלחים מתובלים וכו'.

זכור כי תבלינים ועשבי תיבול יכולים להיות חלופה מצוינת למלח. לכן, לנסות אותם שווה את הטרחה כדי לגבש תכשירים בריאים יותר.