הפרעת התרסה אופוזיציונית בילדים
הפרעת התנגדות (ODD) מאובחנת בדרך כלל במהלך הילדות. הוא מאופיין בהתנהגויות שליליות ומאתגרות מאוד, כפי שהשם מרמז. הילד באופן עקבי אינו משתף פעולה, עצבני ומעצבן את האנשים הסובבים אותו, בין אם הם הוריו, חבריו לכיתה, מורים או אפילו בני גילו.
אם אתה חושב שילדך סובל מהפרעה זו או שכבר אובחן, המשך לקרוא. במאמר זה תלמדו עוד על זה בפירוט ומה הצעדים שתוכלו לנקוט כדי לטפל בו.
אולי תאהב: ללכת לים עם הילדים שלך
האם הילד שלי סובל מהפרעת התרסה מתנגדת?
הפרעת התנהגות זו משפיעה על אחוז של בין 1 ל-16% מהילדים בגיל בית הספר, ויותר בנים מאשר בנות.
עם זאת, חשוב להבדיל כאשר התסמינים מתרחשים באופן מדאיג או זמני, למשל כאשר הילד רעב, ישנוני, לחוץ או שחוק.
זה עשוי להיות שכיח גם כאשר הילד הוא בין שנתיים ל-3 שנים והוא חלק משלב מעבר. עם זאת, חשוב מאוד לשים לב להתנהגות זו כאשר העמדות המתנגדות והמתריסות הן תכופות.
זה דורש טיפול רק אם זה מעכב את תהליך הלמידה או משבש שיעורים או מערכות יחסים עם עמיתים.
תסמינים נפוצים
התסמינים של הפרעה זו בילדים עשויים להשתנות. עם זאת, לעתים קרובות הם מתבטאים כהתנהגויות תוקפניות, התקפי זעם ועמדות שליליות מתמדות.
התסמינים השכיחים ביותר של הפרעת התרסה אופוזיציונית בילדים הם הבאים:
- התקפי זעם וכעס.
- ויכוחים מתמידים עם האנשים סביבם.
- סירוב ותשאול לעשות מה שמבוגרים אומרים.
- יחס מטריד לזולת ורגישות כאשר אחרים מעצבנים אותו.
- שפה קרה ולא מכבדת.
- עמדות נקמנות.
אולי תאהבו: הפרעת קשב וריכוז
אילו צעדים אני יכול לנקוט כדי לטפל בהפרעת התרסה מתנגדת בילדים?
1. קבל את האבחנה הנכונה.
קודם כל, קל לבלבל את הסימפטומים של ODD עם הפרעות התנהגותיות אחרות. לכן, אם עמדות אלה הן תכופות, אתה וילדך צריכים ללכת לרופא. איש המקצוע הרפואי המתאים יוכל לבצע את האבחנה המתאימה. כך, אתה יכול להתחיל לחשוב על השלבים הבאים ועל הטיפול.
ברוב המקרים, הורים ומורים יכולים לזהות מאפיינים אלה אצל ילדים. עם זאת, פסיכיאטר ילדים או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש חייבים להעריך אותם באמצעות ההיסטוריה הרפואית והחברתית שלהם ובדיקות ספציפיות.
2. נסה טיפול מבוסס טיפול.
טיפולים פסיכולוגיים הם חלק חשוב בטיפול בהפרעה זו בילדים. עם זאת, יש להשלים אותם עם תמיכה משפחתית.
ישנם טיפולים רבים זמינים. ראשית, הילד יכול להשתתף במפגשי פסיכותרפיה פרטניים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי משמש לעתים קרובות כדי לשפר את הכישורים החברתיים והבינאישיים שלהם וכן לעזור להם לשלוט טוב יותר בדחפים וברגשות שלהם.
כמו כן, חשוב לשלב את כל המשפחה בטיפול, במיוחד את ההורים. טיפול משפחתי יכול לקדם תקשורת טובה ופתרון קונפליקטים. זה גם יכול להוות מקור לתמיכה רגשית ומעשית להורים, לרוב המומים מהמצב.
מצד שני, טיפול משפחתי נועד גם לפתור הפרעה זו החל משורש הבעיה. באשר למקורו של חוסר האיזון הפסיכולוגי הזה, נתוני מחקר מצביעים כיום על דפוסי התנהגות שנלמדו בשנים הראשונות מאנשים שילדים מסתכלים עליהם. זה גם קשור לעתים קרובות לחוסר משמעת, התעללות, מצבים טראומטיים ומלחיצים או חוסר הרמוניה משפחתית, בין גורמים נוספים. חשוב לזכור זאת כהורים ולדעת שישנן דרכים רבות בהן תוכלו לעזור.
3. פנו לטיפול תרופתי רק כמוצא אחרון או לטיפול בהפרעות דו-קיום אחרות.
טיפול תרופתי אינו טיפול נפוץ בהפרעת התרסה מתנגדת בילדים, מכיוון שעלולות להיות לה תופעות לוואי מזיקות לבריאות. עם זאת, במקרים מסוימים, הרופא עשוי לבצע הערכה ולהחליט על טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות.
זה נכון במיוחד אם הילד מראה התנהגות תוקפנית, ההתנהגות מחמירה באופן משמעותי, או ששום אפשרות טיפולית אחרת לא מצליחה. בנוסף, ניתן לתת תרופות אם הילד הופך לסכנה או איום בבית או בבית הספר.
במקרים מסוימים, אם הפרעה זו מלווה בבעיות התנהגות אחרות, ניתן לרשום סוגים אחרים של תרופות. לדוגמה, הרופא עשוי לתת לילד ממריצים אם הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז או תרופות נוגדות דיכאון לתקופות של דיכאון ו/או חרדה.
המטרה העיקרית היא לשפר את איכות החיים של הילד אך חשוב מאוד לקחת בחשבון תמיד גם את תופעות הלוואי של התרופות.
הפרעת התרסה מתנגדת בילדים: מסקנה
בסופו של דבר, גם הילד וגם קרוביו ויקיריו יצטרכו לעשות מאמץ רב ושינויים באורח החיים כדי להחלים. הפרעות נפשיות מסוג זה גורמות לעוגמת נפש וייאוש רב לכל הסביבה, כמו גם לתחושת חוסר אונים מתמדת. אולם עם טיפול נכון וגישה חיובית מצד כל המשפחה והמערכת החינוכית ניתן להתגבר על הפרעה זו.
