מחקר מגלה שדו-לשוניות מאטה את הדמנציה

תומס גם מסכים שלימוד שפה שנייה מונע דמנציה ומאט את הירידה הקוגניטיבית
תומס גם מסכים שלימוד שפה שנייה מונע דמנציה ומאט את הירידה הקוגניטיבית.
הנתונים הניסויים של מספר מחקרים מצביעים על כך שדו-לשוניות מאטה את הדמנציה. מחקרים במקומות שונים בעולם הגיעו לאותה מסקנה: לימוד שפה שנייה שומר על המוח צעיר לתקופה ארוכה יותר.

מספר מחקרים מגלים שדו-לשוניות מאטה את דמנציה ומחלת אלצהיימר בפרט. אחת החקירות הבולטות הייתה זו שערך ד"ר. אלן ביאליסטוק, פרופסור באוניברסיטת יורק בטורונטו.

ביאליסטוק והצוות שלה הגיעו למסקנה שלימוד דיבור או דיבור בשפה אחרת יכול לדחות את הופעת האלצהיימר בחמש שנים. היא ביססה את המחקר על נתונים מהתיעוד הרפואי של 200 אנשים שאובחנו עם המחלה.

זו לא הפעם הראשונה שמחקריו של ד"ר ביאליסטוק מגלים שדו-לשוניות מגנה מפני דמנציה. היא כבר ערכה מחקר דומה עם 184 מטופלים והמסקנות היו זהות בשנת 2007. לפי רוב אנשי המקצוע, לימוד שפה חדשה היא אחת מההתעמלות המוח הטובה ביותר שאדם יכול לעשות.

דו-לשוניות מאטה את הדמנציה

לימוד ושימוש בשפה אחרת כרוכים ביישום של מספר תפקודי מוח מורכבים. ד"ר ביאליסטוק מציין שמי שמדבר שתי שפות או יותר חייב לקבל כל הזמן החלטות כיצד להביע רעיון.

ליתר דיוק, זה אומר שאליהם דו-לשוניים מפעילים כל הזמן את הפונקציות הביצועיות של המוח. המוח עושה סוג של התעמלות באמצעות תרגילי ההקבלה הללו בין אוצר המילים והמבנים של כל שפה.

הפונקציות הביצועיות לא רק מאפשרות להבדיל ולתרגם בין שתי השפות אלא גם מספקות את הבסיס לפיתוח מיומנויות ופונקציות אחרות. יתר על כן, דו-לשוניות מאטה את הדמנציה וגם גורמת לך להיות חכם יותר ובעל סיכוי גבוה יותר להצליח במשימות אינטלקטואליות אחרות.

בגלל כל הסיבות הללו הגיע ביאליסטוק למסקנה שדו-לשוניות משנה את אופן פעולתו של המוח האנושי. זה עושה אותם יעילים יותר. השינוי הזה הוא כנראה שעושה את הופעת אלצהיימר ודמנציות אחרות בממוצע של ארבע עד חמש שנים.

דו לשוניות וקוגניציה

הנתונים הניסויים של מספר מחקרים מצביעים על כך שדו-לשוניות מאטה את הדמנציה
הנתונים הניסויים של מספר מחקרים מצביעים על כך שדו-לשוניות מאטה את הדמנציה.

ד"ר מרקו קלבריה, פרופסור לתואר שני בנוירופסיכולוגיה באוניברסיטאות אוברטה דה קטלוניה, עשה גם מחקר על הקשר בין דו-לשוניות לשמירה או הידרדרות של תפקודי המוח. הוא טוען שהמוח של אדם דו לשוני שונה מזה של חד לשוני.

יתר על כן, קלבריה מציינת שאדם דו-לשוני אינו זהה לסכום של שני חד-לשוניים. מה שמפתח אדם הדובר שתי שפות הוא סוג של פונקציית פיקוח. זוהי שליטה המנחה את הפעילויות המנטליות והמוטוריות להתפתח כאשר מדברים בשפה זו או אחרת.

כמו כן, הוא מציין כי לימוד שפה שנייה פועל כעתודה קוגניטיבית. לא מספיק פשוט ללמוד את השפה, אלא הכרחי לתרגל אותה במשך כמה שנים. זה הופך להיות גורם מגן מפני דמנציה ופגיעה קוגניטיבית.

ירידה קוגניטיבית ואינטליגנציה

פרופסור תומס בק הוא חבר במרכז להזדקנות קוגניטיבית ואפידמיולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד. הוא גם המחבר של כמה מחקרים שפורסם בכתב העת המדעי Annals of neurology. תומס גם מסכים שלימוד שפה שנייה מונע דמנציה ומאט את הירידה הקוגניטיבית.

מודל המחקר של בק הוא ייחודי בעולם. הוא והצוות שלו בחנו את הנתונים של 835 אנשים שעברו מבחן אינטליגנציה בגיל 11 ובגיל 73. (כולם במדגם היו דוברי אנגלית כשפת אם).

במבחן השני דיווחו 262 אנשים שהם מסוגלים לתקשר בשתי שפות. ביניהם, 195 למדו את השפה השנייה לפני גיל 18 ו-65 בגיל מאוחר יותר. התוצאות גילו שלכל המשתתפים הדו-לשוניים היו גם כישורים קוגניטיביים גבוהים יותר מהאחרים, כמו גם יכולת אינטלקטואלית גדולה יותר.

לבסוף, בק אמר שלימוד שפה שנייה בהחלט מאט את הירידה הקוגניטיבית. הוא גם מציין שהאפקט הזה זהה בדו לשוניים וברב לשוניים. לפיכך, המוח משתנה באותו אופן בין אם אתה לומד שתי שפות או חמש. התוצאות של כל המחקרים הללו הן רק עוד סיבה ללמוד שפה אחרת.