תסמיני שלבקת חוגרת ועובדות אבחון שכדאי לדעת

כאב הוא אחד מהסימפטומים הבולטים ביותר של שלבקת חוגרת
כאב הוא אחד מהסימפטומים הבולטים ביותר של שלבקת חוגרת, והוא יכול להתרחש עוד לפני שהשלפוחיות נראות לעין.
הרפס זוסטר, או הידוע בכינויו שלבקת חוגרת, היא מחלה הפוגעת בעיקר במבוגרים מעל גיל 50 ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

שלבקת חוגרת (הידועה גם בשם הרפס זוסטר) היא זיהום הנגרם על ידי וירוס VZV או וירוס אבעבועות רוח. מחלה זו פוגעת בעיקר בעצבים שמתחת לעור.

התסמינים העיקריים של שלבקת חוגרת כוללים:

  • דלקת
  • הופעת התפרצויות דמויות שלפוחיות

התפרצויות אלו מופיעות לאורך העצב הפגוע. לכן, הם נראים בקלות.

העור הפגוע נראה מגורה, עם שלפוחיות קטנות העוקבות אחר נתיב העצב. מסיבה זו, אנשים נוהגים לכנות את המחלה "שלבקת חוגרת". השלפוחיות מייצרות כאב שכאילו שורף את הדרמיס. אז, במקומות מסוימים בעולם, אנשים קוראים לזה "האש של אנתוני הקדוש".

ברוב המקרים, מחלה זו משפיעה על מבוגרים. עם זאת, הרבה מאוד מתבגרים סבלו מאירועי שלבקת חוגרת, למרות שבדרך כלל מדובר במקרים קלים. המחלה גורמת לרוב לסיבוכים גדולים יותר בקרב מבוגרים.

גורמים לשלבקת חוגרת

הנגיף הגורם לשלבקת חוגרת זהה לזה שגורם למחלת אבעבועות רוח (אבעבועות רוח). הנגיף הזה לעולם לא מוחסל מהגוף. במקום זאת, הוא נשאר באורגניזם במצב סמוי. בתנאים בריאותיים מסוימים, הנגיף מופעל מחדש בצמתים העצבים.

לא כל מי שחלה אבעבועות רוח (אבעבועות רוח) יפתח שלבקת חוגרת. בדרך כלל, הנגיף מופעל מחדש אצל אלה שיש להם שינויים זמניים או קבועים במערכת החיסון שלהם, הנגרמים מגיל, מחלה אחרת או שימוש בתרופות. תרופות כאלה כוללות קורטיקואידים, תרופות לשיגרון ואחרות.

שלבקת חוגרת אינה מדבקת. עם זאת, אדם הסובל ממחלה זו יכול להעביר את נגיף האבעבועות רוח למי שמעולם לא חלה באבעבועות רוח. ניתן להעביר את הנגיף רק באמצעות מגע ישיר עם השלפוחיות.

מבוגרים מעל גיל 50 נוטים יותר לפתח מחלה זו. אלה הסובלים מפגיעה במערכת החיסון עקב HIV הם גם רגישים. כמו כן, מי שסבל מאבעבועות רוח (לפני יום הולדתם הראשון) יכול גם לפתח שלבקת חוגרת.

עיין במאמר זה: 7 בעיות שאתה חווה כאשר יש לך מערכת חיסונית נפגעת

תסמיני שלבקת חוגרת

הסימפטומים העיקריים של שלבקת חוגרת כוללים
הסימפטומים העיקריים של שלבקת חוגרת כוללים.

כאב הוא אחד מהסימפטומים הבולטים ביותר של שלבקת חוגרת, והוא יכול להתרחש עוד לפני שהשלפוחיות נראות לעין. הסיבה לכך היא שהנגיף משפיע על העצבים בדרמיס. ברוב המקרים, השלפוחיות מופיעות בין 1 ל-14 ימים לאחר תחושת הכאב הראשונה, והכאב יכול להיות קל או חמור.

התסמינים הראשונים של שלבקת חוגרת הם:

  • עקצוץ
  • תחושת דגדוג
  • עקצוץ
  • כאב מוקד

יתר על כן, במהלך השלב הראשוני של שלבקת חוגרת, תסמיני השלבקת חוגרת יכולים להופיע גם:

  • חום
  • כאב ראש או אי נוחות כללית
  • אי נוחות במערכת העיכול

ללא ספק, הסימפטום העיקרי של שלבקת חוגרת הוא נוכחות של שלפוחיות. בהתחלה, ההתפרצויות קטנות, אך הן יכולות לגדול ולהתמזג עם שלפוחיות אחרות, וליצור פצעים גדולים. בדרך כלל, תקופת הגדילה של פצעים אלו נעה בין 3 ל-5 ימים. מאוחר יותר נוצרים גלדים, המקבילים לשלב הסופי של המחלה.

במקרים בהם הנגיף מופיע שוב על הראש, הוא יכול להשפיע על הראייה או השמיעה. אם זה משפיע על עצב הלסת התחתונה, עלולים להיווצר נגעים בחלל הפה, על הלשון או בגרון. במקרים נדירים, אדם יכול לאבד את חוש הטעם שלו.

אבחון וסיבוכים

שלבקת חוגרת מאובחנת בעקבות בדיקה גופנית של המטופל, תוך התחשבות בהיסטוריה הקלינית שלו וברישומיו.

אם קיימת אי ודאות האם האבחנה הנכונה היא אכן שלבקת חוגרת, ניתן לקחת דגימה של תאי עור מהנגעים לבדיקת מעבדה, שתאפשר הערכה נוספת של המקרה. בדיקת דם היא שיטה מעשית נוספת לבסס אבחנה סופית.

ניתן לבצע ניקור מותני כדי לאבחן את המחלה, אך רק כאשר מערכת העצבים נפגעת. בנוסף, במקרים לא טיפוסיים, ייתכן שיהיה צורך לעבור מריחת צאנק, הכוללת גירוד ובדיקת הנוזל הכלול בשלפוחיות.

אחד הסיבוכים החמורים והשכיחים ביותר של מחלה זו הוא נוירלגיה פוסט-תרפטית. זה מתרחש ב-50% מהחולים ומורכב מכאב שרבים מתארים כצורבים, חשמליים ובלתי נסבלים.

במקרים החמורים ביותר, הכאב יכול להשבית לחלוטין את האדם. החלק הגרוע ביותר הוא שהכאב הזה יכול להימשך שבועות, חודשים, שנים, או אפילו לכל החיים.

סיבוכים אחרים עשויים לכלול בעיות ראייה, כאשר הרפס זוסטר מתרחש ליד העין. במקרים רבים, ההשפעות יכולות להיות חמורות. זיהומים נוספים יכולים להתרחש על העור, כגון צלוליט או אימפטיגו. במקרים מסוימים, סוג זה של הרפס מייצר דלקת קרום המוח.