אידאליזם: טיפוסים, מאפיינים והוגים מפורסמים
אידאליזם היא אחת התיאוריות המרכזיות של המחשבה הפילוסופית. מקורו ביוון העתיקה. למרות שיש לו כמה גרסאות, זרם זה מגן על כך שרעיונות אינם תלויים בחומר, שהתודעה והרוח הם ישויות אוטונומיות של העולם ההגיוני, ושאי אפשר להכיר את העולם בלי שתהיה לו תודעה. בגרסה הקיצונית ביותר שלו, הוא מקיים ששום דבר לא קיים מחוץ לרוח שלנו.
במובן זה, האידיאליזם מגן על מושג הנשמה, על קיומה של ישות עליונה (אלוהות), ומניח שידע אמיתי ניתן לרכוש רק דרך מחשבה או תודעה.
בין גורמי האידיאליזם ניתן למנות פילוסופים בעלי שם כמו אפלטון (שנחשב לאבי הזרם הזה), דקארט, לייבניץ, קאנט והגל. לאחר מכן, נדבר על המאפיינים של פילוסופיה מעניינת זו.
היסטוריה קצרה של אידאליזם
בתוך הפילוסופיה, המונח אידאליזם החל לשמש באנגלית ואחר כך בשפות אחרות בסביבות 1743. למרות שהמילה נטבעה באותה תקופה, אין עוררין על כך שהאידיאליזם קיים בפילוסופיה כבר יותר מ-2000 שנה מאז אפלטון, שנחשב ל- אבי התיאוריה הזו.
בשנת 480 לפנה"ס, אנקסגורס לימד שכל הדברים נוצרו דרך המוח. עם זאת, שנים מאוחר יותר, אפלטון יטען שהמציאות האובייקטיבית האולטימטיבית ניתנת להשגה רק באמצעות הרעיונות, שהתקיימו ללא תלות בעולם ההגיוני וניתן היה לגשת אליהם דרך האינטלקט. מאות שנים מאוחר יותר, האמונות הללו ישאו את התואר של אידיאליזם אובייקטיבי.
יחד עם שורשיו היווניים, חוקרים רבים טוענים גם שהאידיאליזם היה קיים בהודו העתיקה. זה במיוחד המקרה בדוקטרינות כמו בודהיזם ואסכולות חשיבה מזרחיות אחרות שהשתמשו בטקסטים הוודיים.
עם זאת, האידיאליזם יישכח לזמן מה ולא יחזור לגדולה עד 1700, הודות לפילוסופים כמו קאנט ודקארט, שיאמצו ויפתחו אותו לעומק. גם בתקופה זו חולק האידיאליזם לענפים המוכרים שלו.
לאחר מכן, נסתכל עליהם.
אתה בהחלט תאהב את המאמר הזה: 8 עצות שימושיות כדי להיות אדם עצמאי
אידאליזם אפלטוני
כפי שאמרנו, מקור האידיאליזם טמון באפלטון, שטען שרעיונות הם הבסיס האמיתי של כל מה שקיים. חוץ מזה, הם קודמים לעולם ההגיוני ומתקיימים ללא תלות בו.
כאשר מסביר את מצב ההוויה, אפלטון טוען שיש שני עולמות: עולמות מוחשי (עולם פיזי) ועולם מובן (אחד הרעיונות).
הראשון מורכב מכל מה שאנו יכולים לחוות דרך החושים. זה מאופיין בגיוון, בהיותו מראה טהור ומשתנה כל הזמן. לכן, זה לעתים קרובות שקרי ומתעתע.
מצד שני, עולם הרעיונות הוא אמיתי, בלתי מושחת ובלתי ניתן לשינוי. שם שוכנים הרעיונות האוניברסליים וההכרחיים, המהויות של כל מה שקיים. לפיכך, האובייקטים והגופים של העולם הפיזי הם בסך הכל השתקפויות לא מושלמות של העולם הזה.
אידיאליזם אובייקטיבי
באידיאליזם אובייקטיבי, אנו מוצאים את כל הווריאציות המאמינות שרעיונות קיימים ללא תלות בחומר וביחידים.
סניף זה גם מגן על האמונה שרק באמצעות ניסיון נוכל לקבל גישה אליהם. כמה נציגים של זרם זה הם לייבניץ, הגל, ברנרד בולצאנו ודילטיי.
אידיאליזם סובייקטיבי
בניגוד לאידיאליזם האובייקטיבי, האידיאליזם הסובייקטיבי מגן על כך שרעיונות התקיימו רק בתודעה או ברוח של יחידים. לפיכך, הם תלויים במוחו של הנושא. במובן זה, הרעיונות של כל אדם יחושו על ידי החוויה האישית הייחודית שלו.
לצורה זו של אידאליזם יש, בתורו, שתי גרסאות. האחד מאשר ששום דבר מחוץ למוח לא יוצר את העולם החיצוני, והשני מגן שהחושים והידע שלנו נותנים לנו מידע מעוות של העולם החיצוני.
כמה נציגים של גרסה זו הם דקארט, ג'ורג' ברקלי, קאנט, פיכטה וארנסט קסירר.
אידיאליזם טרנסצנדנטלי
סוג זה פותח על ידי עמנואל קאנט, שהגן על כך שבכל מעשה ידיעה, ישנם שני יסודות: מושא הידע והסובייקט (האדם המבקש לדעת). במקרה זה, הנושא הוא זה שקובע את התנאים להתרחשות הידע.
בתורו, בתוך התיאוריה של קאנט, יש חשיבות גם למושגי התופעה והנומן. תופעה היא זו שאנו יודעים על האובייקט דרך התנסות ותהליכים קוגניטיביים קודמים. מצד שני, נומנון הוא מה שאיננו יודעים על האובייקט, המייצג את גבול הידע ואליו מגיע רק השכל.
אידאליזם מוחלט
לבסוף, זהו זרם המיוחס לפילוסוף גאורג וילהלם פרידריך הגל. הוגה דעות זה הגן שכדי שלנושא תהיה גישה לידע על העולם, חייבת להיות זהות מוחלטת בין מחשבה להוויה.
כדי שזהות זו תינתן, הנבדק זקוק לכלי חשיבה המאפשרים לו לפתח תודעה כדי להגיע להכרת העולם האמיתית.
כמה נציגים של אידאליזם
בסך הכל, פילוסופים ידועים רבים הגנו על נקודת מבט אידיאליסטית. ביניהם ניתן למצוא את הדברים הבאים.
אפלטון (427-347 לפנה"ס)
הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורה לאריסטו. הוא הקים את האקדמיה של אתונה, וכמעט כל עבודתו כתובה בצורה של דיאלוגים.
הוגה דעות גדול זה אישר שהעולם ההגיוני שאנו תופסים הוא רק צל או השתקפות של העולם האמיתי, הטופוס אורנוס (מעבר לשמים). כאן חיים הרעיונות האוניברסליים, וממנו מגיעה נפש האדם.
רנה דקארט (1596-1650)
הוא פילוסוף צרפתי הנחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית ושל הרציונליזם. הוא גם אחד מבשרי המהפכה המדעית.
הוגה דעות זה חילק רעיונות לשלוש קטגוריות: אלו הנובעים מהחוויה הנבונה של למידה או סוציאליזציה, רעיונות מלאכותיים או דמיוניים, ורעיונות טבעיים או מולדים המגיעים מכוח או אינטליגנציה עליונים.
באותו אופן, האינטואיציה הייתה די רלוונטית בפילוסופיה שלו על האידיאליזם שכן זוהי תפיסה ישירה של רעיונות שאינה מודה בטעות או בספק.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646-1716)
הוא טבע את המונח אידאליזם בפעם הראשונה, בהתייחס לפילוסופיה אפלטונית. הוא פתר את בעיית הרעיונות המולדים בטענה שהם באו מהמהות האמיתית של עצמים, שאותם כינה המונאדה.
עמנואל קאנט (1724-1804)
כיוצר האידיאליזם הטרנסצנדנטי, הוא טען שכל ידע נובע משילוב של נושא ואובייקט שיש לחוות.
בנוסף, בעבודתו שכותרתה ביקורת על התבונה הטהורה, הוא הציע את קיומו של ידע קודם לניסיון ויכולת לחשוב על אובייקטים מעבר לחוויה הגיונית.
גאורג וילהלם פרידריך הגל (1770-1831)
הגל נחשב גם לאחד הפילוסופים האידיאליסטים החשובים ביותר. הוא היה אבי האידיאליזם המוחלט, שבו מושגים של דואליזם מתעלים.
דוגמאות לאידאליזם בחברה
באופן כללי, האידיאליזם חלחל לתחומים שונים בחברה. בין המקרים הידועים לשמצה, אנו מוצאים את הדברים הבאים:
- דתות: אלה שמגנים על קיומם של אלים ויצורים אלוהיים שיצרו בני אדם בצלם ובדמותם מציגים פילוסופיה זו. במקרה זה, האלוהויות ודבריהם נחשבים לרעיונות אמיתיים ובלתי ניתנים לשינוי.
- חלוקת גוף-נפש: הקביעה שהגוף והנשמה נפרדים ושהנשמה מתעלה על הגוף היא גם ביטוי אידיאליסטי פופולרי הקיים באמונות המדברות על אלמוות או גלגול נשמות.
- זכויות אדם: הרעיון שכל בני האדם שווים ובעלי אותן זכויות הוא ותיק ונשען על האמונה שלאדם יש מהות או רעיון אחד.
- אסטרולוגיה: האמונה שקבוצות מסוימות של כוכבים וכוכבי לכת מנהלות את גורלנו מציגה גם אלמנטים מסוימים של אידיאליזם.
אנו חושבים שתרצה לקרוא: שבעה טיפים לגלות את התשוקה האמיתית שלך
הוויכוחים העיקריים סביב האידיאליזם
עמדות נגד האידיאליזם מתחו ביקורת על נטייתו להאמין בעולם לא חומרי גבוה יותר. זה קיים גם בדתות כמו הנצרות, המבטיחות חיים שלאחר המוות שלעתים קרובות נתפסים כחשובים יותר מהמורגש. בנוסף, הם מבקרים שהאידיאליזם ממעיט בחשיבותו של העולם הנצפה ומאפשר רלטיביזציה של טיעונים וויכוחים רבים.
למעשה, בתוך הפילוסופיה אנו מוצאים שני זרמים אנטגוניסטיים גדולים לגבי הוויה וידע. האידיאליזם מגן על כך שהרוח גוברת על החומר, והחומרנות מאשרת שהחומר קיים ללא תלות ברוח או רעיון.
עם מי אתה מרגיש יותר מזוהה?
