שיניים שנייה בילדים: כל מה שצריך לדעת

תהליך נפילת שיניים רופפות והחלפתן בשיניים שניות קבועות בילדים יתרחשו לאט לאט
תהליך נפילת שיניים רופפות והחלפתן בשיניים שניות קבועות בילדים יתרחשו לאט לאט.
הופעת שיניים שנייה בילדים היא תהליך טבעי שמבוגרים צריכים ללוות אותם בו. מה כדאי לזכור? גלה כאן.

הרגע שבו מתחילות להופיע השיניים השניות של הילדים הוא אירוע משמעותי הן עבור הילד והן עבור הוריהם. הביקור של פיית השיניים הוא משהו שמערב את כל המשפחה. אין ספק, אבן דרך הילדות הזו היא סימן לכך שילדכם גדל. גלה הכל על שיניים שניות בילדים במאמר של היום.

עם זאת, להיות מוכנים ולדעת מה לעשות כאשר שיני החלב מתחילות להתרופף עוזר ללוות את התהליך החשוב הזה. מסיבה זו, להלן נספר לכם כיצד ומתי מתחילות להופיע שיניים שניות, ואיזה אמצעי זהירות יש לקחת בחשבון.

שיניים שנייה בילדים: כל התהליך

ילדים מתחילים לאבד את שיני החלב שלהם בסביבות גיל שש. תהליך זה מורכב מנשירת השיניים הזמניות, ומוחלפות בתחליפים הקבועים שלהן. זה מתרחש בהדרגה ומסתיים עם החלפת 20 שיני החלב, בסביבות גיל 12.

זהו אירוע חשוב מאין כמותו בהתפתחותו של ילד שגדל והולך לקראת בגרות. שיני החלב יהיו קטנות וחלשות מכדי למלא את תפקידי הפה של מבוגר.

השיניים השניות הללו מכינות את עצמן לפרוץ ועושות זאת באמצעות תאים מיוחדים שסופגים מחדש את שורשי השיניים הזמניות בתוך העצם.

כשהם מאבדים את השורש שהחזיק אותם מקובעים ללסת, שיני החלב מתחילות לזוז. מגיע זמן שבו השורש ייעלם לחלוטין והשן הרופפת תיפול החוצה. ברגע שהשן הזמנית אובדת, השן הקבועה מתחילה להופיע בחלל הריק לתפוס את מקומה.

מצב זה מתרחש בהדרגה, עד שהוא מגיע למקומו הנכון. שיניים קבועות מאופיינות בכך שהן גדולות יותר משיני חלב. מסיבה זו, המרווחים בין השיניים, האופייניים לשיניים זמניות, נעלמים.

בנוסף, במהלך תקופת ההחלפה, נפוץ שחלק מהשיניים הקבועות מתעקמות. אולם באופן כללי, כאשר האלמנטים האחרים נושרים והלסת גדלה, הם מצליחים ליישר את עצמם. עם זאת, תמיד כדאי לפנות לרופא שיניים לילדים שיפקח על התהליך.

באיזה גיל ובאיזה סדר שיניים לילדים יוצאות?

לכל ילד יש את קצב הגדילה וההתפתחות שלו, וזה כולל מראה ואיבוד שיניים. לעתים קרובות, שיני החלב מתחילות להתרופף ולנשור בסביבות גיל 6. אבל, כפי שאמרנו, יש ילדים שמתחילים את ההחלפה מוקדם יותר ואחרים הרבה יותר מאוחר.

תהליך נפילת שיניים רופפות והחלפתן בשיניים שניות קבועות בילדים יתרחשו לאט לאט. ההערכה היא שבסביבות גיל 12 לילד כבר יהיו כל השיניים השניות.

הופעת שיניים שנייה בילדים היא תהליך טבעי שמבוגרים צריכים ללוות אותם
הופעת שיניים שנייה בילדים היא תהליך טבעי שמבוגרים צריכים ללוות אותם.

כמו כן, בערך באותו זמן, הטוחנות הקבועות הראשונה והשנייה יתפרצו בחלק האחורי של הפה. זה קורה מבלי שנפלו שיני חלב כדי להחליף אותן.

למרות זאת, הגיל בו מופיעות השיניים השניות משתנה בין הילדים ומושפע מגורמים שונים. הערכה זו היא פשוט כדי לתת להורים מושג מתי הם יכולים לצפות שהשינוי הזה יתרחש. הנה כמה פרטים נוספים על תהליך זה.

חותכות מרכזיות: השיניים הראשונות שנשרו

זה די נפוץ שהחותכות המרכזיות הן השיניים הראשונות שמוחלפות. רוב האנשים מאבדים את השיניים הזמניות שלהם באותו סדר שבו הם בוקעים. מכיוון שהחותכות המרכזיות התחתונות הן בדרך כלל השיניים הראשונות שבוקעות, בסביבות גיל 6 חודשים, הן גם הראשונות לנשור.

השן הקבועה תתחיל לבקוע בחלק הפנימי של החניכיים, מאחורי שיני החלב שעדיין לא נפלו. זה קורה בסביבות גיל 6 או 7 שנים. לאחר מכן, נפוץ שהחותכות המרכזיות העליונות מתרופפות ונושרות החוצה.

בקיעת השיניים הקבועות מתרחשת בקדמת החניכיים, ומולידה את החותכות המרכזיות העליונות הגדולות שילוו את האדם לבגרות.

חותכות צדדיות: הבאות ליפול

לאחר שבקעו החותכות המרכזיות, החותכות הצדדיות יהיו הבאות לחרוט. באופן כללי, אלו העליונים שמתרופפים קודם ואחר כך התחתונים. אירוע זה מתרחש בדרך כלל בין גיל 7 ל-8 שנים. עד עכשיו, לילד יהיו שמונה שיניים שניות חדשות.

טוחנות זמניות ראשונות

הטוחנות הזמניות הראשונות נושרות בין הגילאים 9 עד 11 שנים. לשיני הטוחנות של החלב יש את המוזרות להיות מוחלפות בשן קבועה השונה מזו שיוצאת.

הסיבה לכך היא שהמקום שיותירו הטוחנות הזמניות יתפוס על ידי הטוחנות הקבועות. לפיכך, הטוחנה הזמנית הראשונה מוחלפת בקדם-טוחנה הראשונה.

טוחנות שניות זמניות וניבים: אחרונים לנשור

השיניים השניות האחרונות בילדים הן הניבים הזמניים והטוחנות השניות. הכלבים נושרים בין הגילאים 9 עד 12 ומוחלפים בשמותיהם הקבועים.

בין הגילאים 10-12, הטוחנות השניות נושרות ומוחלפות בקדם-טוחנות השנייה. באופן כללי, אלו הם המרכיבים האחרונים שנפלו ואלה שמסיימים את כל תהליך ההחלפה.

הטוחנות הקבועות

הטוחנות הקבועות מופיעות באופן ספונטני בחלק האחורי של הפה, מבלי להחליף אף אחת משיני החלב הנושרות. הם תופסים מקום פנוי מאחורי הטוחנות השניות הזמניות.

התפרצות של שיניים טוחנות קבועות מתרחשת בגיל 6 עבור הטוחנת הקבועה הראשונה, בגיל 12 עבור השנייה, ובין 18 ל-20 שנים עבור השלישית. הטוחנות התחתונות בדרך כלל מופיעות תחילה ולאחר מכן העליונות.

ככל שהילד גדל, הלסתות מתרחבות כדי לאפשר מיקום נכון של השיניים הקבועות, הגדולות יותר משיני החלב. עד גיל 13, לרוב התינוקות יש 28 שיניים קבועות בפיהם.

32 השיניים של שיניים למבוגרים מסתיימות עם בקיעת שיני הבינה, המתרחשת בסביבות גיל 18. עם זאת, לא כולם יקבלו שיני בינה.

קבל את העובדות: כיצד להפחית נפיחות לאחר הסרת שיני בינה

כיצד להימנע מאי נוחות במהלך תהליך זה

האסטרטגיה הטובה ביותר להימנע מאי נוחות במהלך החלפת שיניים בילדים היא לאפשר לתהליך להתגלגל באופן טבעי. זה אומר לא לכפות או לעקור שיניים.

לפעמים יכול לקחת הרבה זמן מרגע שהשן מתחילה לזוז ועד שהיא יוצאת. היו סבלניים ואל תנסו להאיץ את התהליך בכוח או בלחץ.

תנועות פתאומיות או שיטות ביתיות לנסות לעקור שיני חלב אינן רעיון טוב, שכן הן עלולות לפגוע ברקמות הפה, להפחיד את הילד ולפגוע בשן הסופית.

השן מאוד רפויה ומוכנה לצאת כשהילד לא מרגיש כאב בזמן הזזתה וזה מפריע להם כשהם מדברים ואוכלים. בשלב זה, עליך להניע את הילד להסיר אותו או לעזור לו להוציא אותו. השיטה האידיאלית היא כדלקמן:

  • קח את השן הרפויה עם גזה נקייה או מפית נייר ועשה תנועה מהירה.
  • בדוק תמיד שהתהליך אינו גורם לילדך כאב; אם כן, אז עדיין לא הגיע הזמן.
  • לאחר יציאת השן, יש לבקש מהילדים לשטוף את הפה במים לניקוי החניכיים. הם יכולים גם לנגוס על פיסת גזה.
  • על מנת למנוע דימום נוסף, אסור לתת לילדים לשטוף או לירוק.
  • במשך הדקות הקרובות, מומחים מייעצים שילד צריך להישאר בשקט ולא לאכול או לשתות דבר. ברוב המקרים, הדימום זמני ונפסק לאחר זמן מה.
  • על מנת לטפל בשן שעומדת לבקוע, יש להזהיר את הילד לא לגעת בחלל הריק. חשוב גם לא להכניס חפצים לפה.

הרגשות של הילד

עבור חלק מהילדים, אובדן שן הוא סיבה להתרגשות ולשמחה, במיוחד אם הם יודעים שפיית השיניים הולכת לבקר אותם.

השיניים הקבועות עוברות היכן שהן יכולות וככל שהילד גדל הן בדרך כלל מתייצבות
השיניים הקבועות יצאו עקומות: השיניים הקבועות עוברות היכן שהן יכולות וככל שהילד גדל הן בדרך כלל מתייצבות.

עם זאת, אחרים עלולים לחוות חרדה מאיבוד החלק הזה בגופם שהם היו כל כך "נקשרים" אליו (אם תסלחו על משחק המילים!). אם זה המקרה, תצטרך להתייחס אליהם בכבוד, בחיבה, להסביר היטב את המצב.

אחרים יכולים לחוות כאב או אי נוחות כשהשן שלהם יוצאת. במקרים אלו, עדיף פשוט לשבת איתם כדי לנסות להרגיע אותם, כי לרוב מדובר במצב זמני,

מתי צריך לפנות לרופא שיניים?

באופן כללי, תהליך החלפת השיניים צריך להיות במעקב ובפיקוח של רופא שיניים לילדים. איש המקצוע יכול לנתח את צמיחת הלסתות ולגלות כל בעיה בשלב מוקדם.

עם זאת, זה לא אומר שאתה צריך לקחת את ילדך לרופא השיניים בכל פעם ששן נושרת. עדיף לעבור בדיקות כל חצי שנה, החל משנת חייו הראשונה של התינוק.

עם ביקורים חצי שנה אלה, רופא השיניים יוכל לצפות ולנתח את התפתחות מבני הפה. יחד עם זאת, הם יוכלו לזהות כל חריגות על מנת לטפל בהן בזמן. בין היתר הם ילמדו את ההורים לדאוג להיגיינת הפה של ילדם.

אם יש לך שאלות או בעיות כלשהן בין הבדיקות המתוזמנות הללו, אז זה תמיד רעיון טוב לפנות לעזרה מקצועית. הנה כמה מהסיבות שאולי תצטרך להתייעץ עם רופא שיניים לילדים:

  • החלפת שיניים מאוחרת: למרות שלכל ילד יהיה קצב החלפת שיניים משלו, אם השיניים השניות של הילד אינן מראות סימני מעבר, אז כדאי לעבור בדיקה אצל רופא שיניים.
  • השיניים הקבועות יצאו עקומות: השיניים הקבועות עוברות היכן שהן יכולות וככל שהילד גדל הן בדרך כלל מתייצבות. למרות זאת, מומלצת הערכה של רופא שיניים.
  • יש שורה כפולה של שיניים: לפעמים השיניים הקבועות לא מצליחות לספוג את שורשי השיניים הזמניות ובקעות מבלי שהשיניים הראשונות נופלות. זה גורם לשורה כפולה של שיניים שעל רופא השיניים להעריך. במידת הצורך, רופא השיניים יצטרך להסיר את שיני החלב המדוברות.
  • שיני החלב נושרות בשלב מוקדם: מכה או ריקבון חמור מאוד עלולים לגרום לאובדן מוקדם של שיני החלב. במקרים אלו על רופא השיניים להתערב כדי לחסוך מקום לשיניים הקבועות ולמנוע סתימות.

טיפול בשיניים החדשות

חשוב לנצל את השלב הזה בחייו של ילד כדי ללמד אותם על היגיינת הפה, כך שישמרו על מרכיבים אלה בריאים לאורך כל חייהם. הרגלי היגיינת הפה הבריאים האלה בילדות יכולים לעשות את ההבדל בין פה מבוגר בריא או פה מלא בסתימות.

למרות שילדים בגיל הזה כבר לא יזדקקו לעזרה רבה בצחצוח שיניים, טוב שמבוגרים ימשיכו לפקח עליהם בזמן שהם עושים זאת. מומלץ לוודא את הדברים הבאים:

  • שהם משתמשים בכמות הנכונה של משחת שיניים
  • שהטכניקה שלהם נכונה
  • שהם מנקים את כל משטחי השיניים בצורה נכונה.
  • שלא יפספסו אף אזור.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הוראה וסיוע בשימוש בחוט דנטלי. שיניים קבועות בדרך כלל קרובות יותר זו לזו, ולכן ניקוי בין השיניים חיוני על מנת לשמור על בריאות הפה.

המלצות חשובות נוספות

  • השתמש במשחות שיניים פלואוריד ובשטיפות פה כדי למנוע מחלות פה.
  • בצע ביקורים חצי שנתיים אצל רופא השיניים, במיוחד כאשר מגיעות שיניים חדשות. איש המקצוע יכול להעריך את צמיחת הלסתות ואת בקיעת השיניים כדי לזהות כל בעיה בשלב מוקדם.
  • אם מופיעה מחלה כלשהי, טיפול בזמן ימנע סיבוכים כלשהם. רופא השיניים עשוי להציע ניקוי, חומרי איטום או פלואוריד נוסף כדי לעזור לשמור על בריאות השיניים הקבועות וללא עששת.
  • גם לאכילת תזונה מגוונת, מאוזנת ומזינה יש השפעה על מצב השיניים. יש להימנע ממזונות מעובדים במיוחד ועשירים בסוכר.

שיניים לכל החיים

החלפת השיניים בילדים מתחילה בסביבות גיל 6. מגיל זה מתחילות להופיע השיניים שילוו אותם למשך כל חייהם. מסיבה זו, ליווי תהליך החלפת שיניים ותרומה לטיפול בפה מהווה אחריות גדולה להורים. עכשיו אין לך תירוץ!