החשיבות של לדעת להיות מאזין טוב

האם החבר השני באמת היה מאזין טוב
האם החבר השני באמת היה מאזין טוב?
ברור שהקשבה אינה פעולה פסיבית. כדי להיות מאזינים טובים, אל לנו לנסות להיות מוקד תשומת הלב כאשר אדם אומר לנו משהו.

להקשיב זה לא קל. לפעמים אנחנו מאמינים שאנחנו כבר מאזינים טובים רק מעצם שמיעת המילים היוצאות מפיו של אדם אחר.

שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. בואו נסתכל על דוגמה. תארו לעצמכם שני חברים, ואחד מהם מספר לשני שהם התווכחו עם אמם אתמול.

החבר הראשון מודאג באופן מובן בזמן שהוא מספר את הסיפור. עם זאת, ברגע שהוא מסיים לדבר, החבר השני מנצל את ההזדמנות כדי לספר על חוויה דומה משלו.

האם החבר השני באמת היה מאזין טוב? לא, כי החבר השני השתמש בדאגתו כדי להציג את החוויה שלו ובכך עבר מהקשבה להישמע.

האמת היא שהחברה השנייה ממש לא הקשיבה לחברה שלה.

טעויות שאנו עושים כאשר מקשיבים לאחרים

ייתכן שאתה מטיל ספק בכל המידע הזה. אולי אפילו תחשוב שאתה מאזין טוב ושהמאמר הזה לא מתאים לך.

ולכן, זו הסיבה שאנו רוצים להזכיר את הטעויות השכיחות ביותר שאנו עושים כאשר אנו "מקשיבים" לאחרים.

הראשונה היא הדוגמה שהזכרנו למעלה. מישהו מספר לנו חוויה שמדאיגה אותנו ואנחנו משתמשים בזה כדי לדבר על עצמנו.

במקרה השני, שהוא אולי יותר דרסטי, החבר השני היה משנה את הנושא במהירות. ניקח לדוגמא את אותו מצב של חבר שלנו שסיפר לנו על הוויכוח שהיה לו עם אמו.

עם זאת, במקרה זה, במקום להגיב עם הניסיון שלנו, אנו משנים את הנושא באמירה "ובכן סליחה, בכל מקרה, איך הייתה העבודה אתמול?"

האמת היא שלהיות מקשיב טוב זה תהליך
האמת היא שלהיות מקשיב טוב זה תהליך.

במקרה השלישי, מי ש"מקשיב" מקטין את חשיבות הנושא. כמה משפטים נפוצים כמו "אל תדאג", "זה סתם שטויות" או "זה ייגמר בקרוב" הם הדוגמה למצב זה.

לבסוף, הטעות הרביעית היא לומר לאדם השני מה לעשות. בכך נותנים עצות ופתרונות שאולי לא יוכלו להשיג.

כפי שאולי שמתם לב, בכל המקרים האלה האדם השני לא ממש נשמע, אבל אנחנו משתמשים במה שהוא אומר כדי לדבר על עצמנו.

הימנעות מדאגות של אנשים אחרים

אנחנו אולי חושבים שאנחנו מאזינים טובים אבל, למעשה, אנחנו רק רוצים לדבר על עצמנו. האמת היא שלהיות מקשיב טוב זה תהליך. תהליך הדורש תשומת לב, התייחסות לדאגותיו של האדם האחר ולא מפריע לאדם האחר על ידי אזכור הבעיות האישיות שלנו.

אפילו כשאנחנו אומרים אחד לשני מה לעשות, אנחנו מושכים את תשומת הלב לאופן שבו אנחנו רואים דברים.

נכון שאתה יכול לתת את נקודת המבט שלך, אבל אתה לא צריך להגיד לאנשים איך להתנהג או מה להגיד כי אתה לא במצב שלהם. אם אתה עושה זאת, אתה רק מנסה להפוך את עצמך לנוכח דרך האדם האחר.

כשאתה מקשיב גרוע למישהו, אתה איכשהו רוצה להתבלט והאגו שלך מופיע. למרות שזה נשמע קשה לקבלה, כאשר אנו מקשיבים רע אנו נמנעים מדאגותיו של האחר.

איך להיות מאזין טוב

כעת, לאחר שזיהינו את הטעויות שאנו עושים בעת "הקשבה", חשוב שנלמד להקשיב שוב. לכן חשוב לעקוב אחר העצות שנציג להלן:

  • לעולם אל תיתן פתרונות: כפי שכבר ציינו, אסור לספק פתרונות לבעיות של האחר או לומר לו כיצד לפעול. עם זאת, אנו יכולים לשאול את האדם האחר שאלות המזמינות אותו להרהר בבעיותיו ולקבל החלטות. זו דרך טובה להקשיב.
  • חפרו עמוק יותר לתוך הנושא: אם אתם באמת מקשיבים, שאל שאלות שמראות את העניין שלך לדעת יותר על מה שהאדם השני אמר לך. שאלות כמו "מה אתה חושב על זה?" ומה אתה עומד לעשות?" הם רק מדגם קטן של דברים שאתה יכול לשאול.
  • הימנע מלדבר על עצמך: התמקד רק באדם האחר, במה שהוא אומר לך והימנע מלדבר על עצמך אלא אם האדם האחר שואל אותך ישירות על מצב דומה שחווית.
  • אל תזלזלו בסיטואציה: למרות שהמצב נראה לכם טריוויאלי, הוא חשוב למי שמספר לכם עליו, אז לעולם אל תנסו לעשות טריוויאלי.

אנו ממליצים לך לקרוא גם:

הסכנות של רגשות מודחקים

לסיכום

עכשיו אתה יודע איך באמת להקשיב בצורה כנה, בלי לחשוב על עצמך, אלא על מה שהאדם השני אומר לך.

עלינו להיפטר מהרעיון שהקשבה היא פעולה פסיבית כי היא מאוד אקטיבית. לכן יש צורך ללמד את עצמנו כיצד להקשיב.