תעריך אנשים עכשיו, לא כשאתה מאבד אותם

תעריך אנשים כשיש לך אותם, לא כשאתה מאבד אותם. מה זה אומר? יכול להיות שאתה מתעלם מכמה פרטים? ובכן, זה סביר יותר מהזדמנות אחת...

משמעות הדבר היא שלאורך מחזור החיים, ישנם מספר אנשים אהובים אשר, מכל סיבה שהיא, אינם איתנו יותר. אנחנו לא מדברים רק על מקרי מוות, אלא גם על אותם מקרים שבהם מישהו עוזב אותך מסיבות שונות.

אחרי אותה נקודת מפנה כאשר חבר, בן משפחה או בן זוג נפרד, מתחיל זמן של ספקות והרהורים. אנחנו מנסים למצוא סיבה למה שקרה.

לכן, הדרך בה אנו מתגברים על תהליך זה והמסקנות אליהן אנו מגיעים יסייעו לנו להתמודד עם העתיד בדרך זו או אחרת. אנו מזמינים אתכם להרהר בנושא.

תעריך אנשים כל עוד יש לך אותם

לעתים קרובות אנו מדברים על הצורך לשים בצד את האינטראקציות המורכבות, שבמקום לאפשר הרמוניה, מביאות לנו אומללות. נראה שעל ידי התרחקות ממערכות יחסים רעילות, אפשר להתקדם יותר עם פחות מטען ולדאוג לאיזון הרגשי שלנו.

עם זאת, יש משהו חשוב לא פחות כמו להתרחק ממה שכואב לנו, וזה לדעת להציע את הטוב ביותר מעצמנו לאנשים שאנחנו אוהבים. יתרה מכך, מדובר בעשייה ב"כאן ועכשיו", בלי לחכות למחר ובלי לקחת שום דבר כמובן מאליו.

הגיע הזמן להשתלט על הזמן

בימינו, עמודי התווך של המהירות והשבריריות של הקשרים נמצאים לעתים קרובות בחוויות השונות שאנו עוברים:

• אנחנו רוצים הכל ואנחנו רוצים את זה עכשיו. לא תמיד אנחנו סובלים תסכול, שאומרים לנו "לא", או שדברים מסוימים שונים ממה שציפינו.
• בשנים האחרונות, הייתה תנועה חברתית מעניינת המכונה "איטית" המדגישה את החשיבות של האטה ולתת לעצמנו לחיות את מערכות היחסים שלנו בצורה מלאה יותר, להעריך את הדברים הבסיסיים והפשוטים ביותר בחיים.
• התמקדות בעבודה, הצורך להשתפר, והשגת וצבירת דברים כולם גורמים לנו לשכוח את הערך של האהבה הטהורה ביותר הזו והחלק החיוני ביותר ביחסים האישיים שלנו.

• אם נשמור על אורח החיים הזה, בסופו של דבר נאבד את כל מה שנראה לנו באמת חשוב. וכל מה שתפסיד הוא פצע שלנצח תישא בלבך.

זה המקום שבו האמירה "העריך אנשים כשיש לך אותם" הגיוני. כי אם תמשיך לחכות, זה עלול להיות מאוחר מדי.

הצורך להיות מודע למה שחשוב

החיפזון הוא האויב הגדול ביותר של התודעה המלאה. כלומר, כשאנחנו חסרי סבלנות, אי אפשר לקבל יחס לחיים שמאפשר לנו להתעכב על הפרטים הסובבים אותנו. כמו כן, אנו דוחפים את האנשים שאנו מוקירים לרקע.

עם זאת, קשרים חזקים ניזונים מחיבה כנה, הדדיות והכרה. לכן, אם לא נצליח לטפח את ההיבטים הללו ביחסים שלנו עם אחרים, אנו מסתכנים בהפסדים רגשיים משמעותיים.

לכן כדאי להאט את הקצב ולהסתכל על מה שלפנינו. למרות שזה אולי נראה מובן מאליו, לפעמים אפשר לשכוח מה סדר העדיפויות שלנו, להזניח את מה שחשוב מול מה שמשני.

ברור לנו שחובות עבודה חיונית למשל בכל הקשור לכיסוי צרכים מסוימים ופיתוח מקצוע.

עם זאת, אם שאיפות כאלה מאיימות על הבריאות שלנו או מונעות מאיתנו להיות עם מי שאנחנו אוהבים, אולי הגיע הזמן לנקוט בגישה אחרת.

החשיבות להעריך את מה שיש לך

נראה שהמפתח הוא לשמור על איזון בין אותם היבטים המעשירים אותנו מבחינה חומרית לבין אלה המעשירים אותנו מבחינה רגשית.

אנחנו לא אומרים שאתה צריך "לחיות היום כאילו אין מחר" או "לחבק את הילדים שלך כאילו זו הייתה הפעם האחרונה". זה לא עניין של ליפול לנקודת מבט פטליסטית, אלא לאפשר לעצמנו ליהנות מההווה במלוא מובן.

הפסדים נחווים לעתים קרובות עם כמות מסוימת של סבל. אפילו הפרדות הכרחיות מובילות אותנו לתקופה של התבוננות פנימית שבמהלכה הפצעים שסבלנו צריכים להחלים. לכן, אם ברצוננו למנוע מצבים אלו, אולי עדיף לטפל בפרטים הנמצאים בהישג ידנו.

אם אתה אוהב מישהו, למה שלא תראה לו איך אתה מרגיש לפני שאתה מאבד אותו?