במאמר זה אנו הולכים לספר לכם על 12 מיומנויות קוגניטיביות.
במאמר זה אנו הולכים לספר לכם על 12 מיומנויות קוגניטיביות. עבור מומחים מסוימים, אלה מבדילים אותנו משאר היצורים החיים.
מתכננים איך ללמוד למבחן, חושבים על פתרונות לפתרון בעיית עבודה, זוכרים סיסמה שלא השתמשתם בה הרבה זמן. מה משותף למצבים אלו? הם מראים שאנו מפעילים כישורים קוגניטיביים שונים!
תכנון, הערכה וזיכרון הם רק חלק מהם. בואו ללמוד עליהם קצת יותר.
מהן כישורים קוגניטיביים?
מיומנויות קוגניטיביות הן כאלה שקשורות לעיבוד, פרשנות ושליפה של מידע.
באמצעות פעולות כמו בחירה, ניתוח ואיסוף, הן מאפשרות לנו ליצור ולהטמיע ידע.
סיווגים מסוימים מחלקים מיומנויות קוגניטיביות למיומנויות בסיסיות ומעולות. הבסיסיים שבהם הם קשב, זיכרון, השגה ושליפה של מידע, ויכולת וניתוח ארגוניים, כמו גם הטרנספורמציה של מידע ותפיסה כאלה.
הטובים שבהם הם פתרון בעיות, קבלת החלטות, חשיבה ביקורתית ויצירתית, כמו גם מטא-קוגניציה. הגבוהים יותר מובנים כשילוב של הבסיסיים.
עבור אסכולות רבות, מיומנויות קוגניטיביות הן אלו שמבדילות אותנו מיצורים חיים אחרים. הם ידועים גם כמנהלי ידע.
לסיכום, לפי Herrera clavero, מיומנויות מסוג זה דורשות יכולת ייצוג (באמצעות ציור, קריאה וכו'), בחירה (מיקוד באמצעות תשומת לב) והכוונה עצמית (שליטה עצמית).
זיכרון: זה מאפשר לנו לאחסן מידע ולגשת אליו לאחזור מאוחר יותר. ישנם סוגים שונים של זיכרון. לדוגמה, טווח קצר וארוך, סמנטי, אפיזודי, פרוצדורלי, בין היתר.
תשומת לב: זה מאפשר לנו להתמקד בהיבטים מסוימים של מצב. אנו משתמשים במידע מאוחר יותר, מכיוון שיהיה קשה להתרכז בזמן שאנו מטפלים בגירויים מרובים בו-זמנית.
תכנון: זה צופה את העתיד, עיצוב אסטרטגיות.
נימוק: זה מאפשר לנו לנתח מצב ולהסיק מסקנות, בין אם באמצעות חשיבה אינדוקטיבית (תבניות מזוהות כדי לבסס משהו כללי) או חשיבה דדוקטיבית.
הערכה: זוהי יכולת המאפשרת לך לנתח מצב, תוך התחשבות בהיבטים שונים. זה כולל גם ארגון מחדש על סמך איך אתה קורא מצב.
הבנה: זוהי היכולת להבין מידע ולקשר אותו לנתונים אחרים. בדרך זו, אנו מנצלים אותו לצורך קבלת החלטות.
גמישות קוגניטיבית: זה מאפשר לנו לנסות מחשבות שונות מהרגילות, כדי להבין את נקודת המבט של אחרים. כמו כן, אנו לומדים מהתנסויות ומשלבים את הידע החדש הזה במטען שלנו.
פתרון בעיות: יכולת קוגניטיבית זו קשורה קשר הדוק לנקודה הקודמת, שכן על ידי גמישות דרך החשיבה שלנו, אנו מסוגלים גם לחפש פתרונות.
מטאקוגניציה: זוהי רמה גבוהה יותר של הכרה, המאפשרת לנו לנתח את המחשבות שלנו. למעשה, זה הידע שיש לנו על הידע שלנו!
תפיסה: זוהי עוד יכולת קוגניטיבית חשובה מאוד, שכן היא מאפשרת לנו לקלוט כמה אותות מהסביבה ולהמיר אותם למידע שימושי.
שפה: זו נחשבת ליכולת קוגניטיבית, אם כי ישנן כמה תיאוריות שמסווגות אותה כתוצאה מהכנסת מיומנויות אלו לידי ביטוי.
מיומנויות ויזו-מרחביות: אלו מאפשרות לנו לתמרן אובייקטים באמצעות דימויים מנטליים, בשני מימדים ובתלת מימד. לדוגמה, חישוב או הערכת המיקום של משהו אם אתה מסובב אותו.
סיווגים מסוימים מחלקים מיומנויות קוגניטיביות למיומנויות בסיסיות ומעולות.
כיום, אנו יודעים שפיתוח וקידום מיומנויות קוגניטיביות אינם מושגים רק על ידי חזרה על רעיון שוב ושוב. כיום, מיושמים מודלים המאפשרים התנסות ויצירה עם מידע, תוך הסתמכות על אסטרטגיות מבוססות משחק.
שינון משהו אינו מבטיח איחוד הידע, והרבה פחות שימוש נכון בו. בנוסף לבעלי הכישורים הרלוונטיים, עליך לדעת מתי וכיצד להשתמש בהם.
בבית הספר, פיתוח המיומנויות הקוגניטיביות התמקד בעיקר בטקסטים ארוכים, בפעילויות שינון ובדברי המורה - והכל עם מעט חילופי דברים עם התלמידים. העולם של היום מאתגר אותנו לחשוב מחדש על הדרכים שבהן אנשים קוראים, מארגנים את עצמם, לומדים ולומדים.
בדרך זו, ניתן לשפר את הפיתוח של מיומנויות קוגניטיביות, כמו גם לקשר אותם לסוגים אחרים של מיומנויות - למשל, כאלו הקשורות לאינטליגנציה רגשית.
זו הסיבה שחשוב לחשוב על פרקטיקות וסוגי למידה אחרים, המאפשרים לנו לקשר בין הדברים שאנו לומדים, ולהבטיח שנוכל ליישם אותם בהקשר שלהם.
