6 התרומות הטובות ביותר של אריסטו
אריסטו (384 לפנה"ס - 322 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני שלמחשבותיו הייתה השפעה רבה על ההתפתחות האינטלקטואלית של המערב. הוגה דעות זה עבד בתחומי ידע שונים, כולל פיזיקה, ביולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה, פסיכולוגיה, תיאוריה פוליטית, אתיקה והיגיון. זו הסיבה שהוא מוערך כפוליאמט. נסתכל על תרומותיו הגדולות של אריסטו היום.
כשחושבים על תרומותיו של אריסטו, אנו יכולים להדגיש את יצירת ההיגיון הפורמלי, הסיווג הראשון של יצורים חיים, חשיבות התצפית לרכישת ידע מדעי, העדויות הראשונות לגבי הצורה הכדורית של כדור הארץ, ויצירת התיאוריה הקלאסית של מערכות ממשל.
תרומותיו נשארו תקפות במשך מאות שנים וחלקן תקפות עד היום. להלן, נבחן בפירוט את תרומותיו החשובות ביותר וכיצד הן השפיעו על התפתחותן של דיסציפלינות שונות.
התרומות העיקריות של אריסטו
אחד המאפיינים המובהקים של המחשבה האריסטוטלית הוא הנטייה לחשיבה מדעית ועובדתית בחקר הטבע - תכונה שקודמיו לא הביאו בחשבון. זו אולי הסיבה שתרומותיו נמשכו עם הזמן וחלקן עדיין תקפות בדיסציפלינות שונות כמו מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה ופוליטיקה.
1. יצירת מערכת חשיבה לוגית
אריסטו נחשב למייסד הלוגיקה, שכן הוא יצר את המערכת הלוגית הראשונה שניתחה את עקרונות התקפות או אי תקפות ההיגיון. מערכת זו ידועה כסילוגיזם קטגורי והיא מורכבת מטיעון דדוקטיבי שממנו מסיקים מסקנה משתי הנחות יסוד.
סילוגיזם מורכב משתי הצעות שיש להן מונח אסוציאטיבי משותף, שדרכן מגיעים לידע או למסקנה החדשה. הדוגמה האופיינית לטיעון דדוקטיבי היא הבאה:
כל הגברים הם בני תמותה. (הנחת יסוד 1)
כל היוונים הם גברים. (הנחה 2)
לכן, כל היוונים הם בני תמותה. (סיכום)
בסוג זה של טיעון, אם ההנחות נכונות, אז המסקנה חייבת להיות גם נכונה. לכן, מערכת זו אפשרה לנתח את תקפותה של החשיבה האנושית מתוך אמיתות או שקר של המסקנות.
לתורת הסילוגיזם של אריסטו הייתה השפעה חסרת תקדים על ההיסטוריה של ההיגיון וההיגיון המערביים. עם זאת, בעידן המודרני, צצו גישות לוגיות שנשענו יותר על ניכויים מתמטיים ופחות על אי הוודאות של הנחות יסוד בלתי סבירות.
מדעים ודיסציפלינות רבות כיום עדיין מסתמכות על מרכיבים מהמחשבה הלוגית של אריסטו.2. הדגמות על צורתו הכדורית של כדור הארץ
אריסטו היה האדם הראשון שטען והוכיח שכדור הארץ הוא כדורי. הוא ביסס את הטיעון שלו על הדגמות פיזיות והשתמש בטיעונים המבוססים על תצפית.
בעבודתו On the heavens, ישנם שלושה טיעונים שבאמצעותם ניסה להוכיח את כדוריות כדור הארץ. הראשון מתייחס לעובדה שכל חלק של כדור הארץ נוטה לכיוון המרכז; לכן, כדור נוצר על ידי מפגש. זו הנחה מבריקה לתקופתו.
הטיעון השני מתייחס לקו המתאר של הצל של כדור הארץ כאשר מתרחשים ליקויים, מה שיוצר צורה קמורה. משם הוא מסיק את הכדוריות של הפלנטה.
שלישית, הוא הסתכל על שינוי הכוכבים בהתאם למיקומנו. לפי תצפיותיו, שינוי המיקום אומר שאנו יכולים להניח שכדור הארץ עגול.
3. תהליך למידה אסוציאטיבי
זוהי אחת התרומות הרבות שתרמו אריסטו בתחום הפסיכולוגיה. זה קשור לאופי הידע. עבור הוגה זה, ישנם 3 עקרונות בסיסיים של התאגדות התורמים ללמידה:
- דמיון: חוק התאגדות זה קובע שאנו נוטים לקשר בין גירויים הדומים זה לזה.
- ניגודיות: הכוונה היא לשיוך של מושגים הפוכים, או שונים מאוד, זה מזה. במילים אחרות, חשיבה על אלמנט מסוים יכולה להוליד מושג שהוא הפוך ממנו.
- רציפות: חוק האסוציאציה הזה מציע שככל ששני אירועים מתרחשים קרוב יותר בזמן, כך גדל הסיכוי שהתרחשות של אחד תביא את השני לתודעה.
אריסטו נחשב למקור האסוציאציות. לנימוקיו בעניין זה הייתה השפעה רבה על הפילוסופים האמפיריציסטיים.
4. הסיווג הראשון של יצורים חיים
כאשר אנו מתייחסים להיסטוריה של הביולוגיה, השם הראשון שמופיע הוא של אריסטו. זו הסיבה שהוא נחשב לאבי המשמעת הזו. הוגה דעות גדול זה היה האדם הראשון שסווג בעלי חיים.
לשם כך, הוא השתמש בתכונות הנפוצות בקרב כמה בעלי חיים כדי לסווג אותם לקבוצות דומות. לדוגמה, בהתבסס על נוכחות דם, הוא יצר שתי קבוצות שונות: בעלי חיים עם דם ואלה ללא דם. באופן דומה, בהתבסס על בית הגידול שלהם, הוא סיווג אותם ככאלה שחיים במים וכאלו שחיים ביבשה.
אבל התרומות של אריסטו לביולוגיה לא מוצו כאן. הוא גם העז לחקור את עובר הציפור, מה שהוביל אותו למסקנה שהלב הוא האיבר הראשון שהתפתח.
כמו כן, בהתבסס על אותה מסקנה, הוא הציע את תיאוריית האפיגנזה, שהתנגדה לאמונה הרווחת לפיה איברים קיימים באופן מהותי וגדלו בגודלם ככל שאנו מתבגרים.
5. חשיבות ההתבוננות בטבע
אריסטו דגל בהתבוננות כתהליך הכרחי להבנת איך דברים עובדים. מבחינתו, התבוננות היא השלב הראשוני באיסוף וסיווג נתונים אמפיריים על מנת לסדר ולגלות את המציאות.
מתודולוגיה זו המבוססת על תצפית הופכת אותו לאחד הפילוסופים הראשונים שהציגו חיבור שיטתי על חקירה מדעית.
הוא גם לימד כי הדרך שבה מוצגות עובדות היא הבסיסית בקביעת השיטה של חקירה מדעית מוצלחת. הוא כלל את ההיגיון כמערכת של חשיבה בשיטה המדעית. זה איפשר צורות חדשות של חקירה.
6. ניסוח התיאוריה הקלאסית של צורות הממשל
גם חיבוריו ורעיונותיו של אריסטו הותירו תרומות רבות בתחום הפוליטיקה. עבור הוגה דעות גדול זה, פוליטיקאי מקביל לאומן, במובן זה שהם משתמשים בידע פרודוקטיבי כדי להפעיל, לייצר ולקיים מערכת משפטית העוקבת אחר עקרונות אוניברסליים לקראת מטרה.
בנוסף, הוא הציע מערכת סיווג פוליטית המורכבת מ-6 צורות ממשל. הקריטריונים ששימשו לסיווג היו החתירה (או לא) לטובת הכלל ומספר השליטים הקיימים.
צורות הממשל שרודפות אחרי טובת הכלל יהיו אלה:
- אם רק אדם אחד שולט: מונרכיה.
- אם מעטים שולטים: אריסטוקרטיה.
- אם ישלטו רבים: דמוקרטיה.
הצורות המושפלות של ממשלות, מהאמור לעיל, הן כדלקמן:
- אם אדם אחד שולט: עריצות.
- אם מעטים שולטים: אוליגרכיה.
- אם פוסקים רבים: דמגוגיה.
גלה עוד: מהו המוח הקוונטי?
אריסטו: הוגה עולם
אלפי שנים חלפו מאז מת אריסטו, אבל רבים מיצירותיו ורעיונותיו עדיין רלוונטיים היום. ראוי להזכיר שלא כיסינו את כל התרומות של אריסטו ברשימה המוצגת כאן, וזה נותן לנו אפילו יותר מושג על איזה גאון היה ההוגה הזה.
