מחשבות הרהור יוצרות חרדה

מחשבות הרהור יוצרות חרדה
מחשבות הרהור יוצרות חרדה.
מחשבות מהרהרות הן המחשבות שאנו אובססיביים לגביהן אך לא מוצאים להן פתרון. אם לא נבחר לחסל אותם, הם יחבלו ברווחתנו.

האם אי פעם איבדת את עצמך למחשבה והרהרת 'מה אם' ו'צריך'? מחשבות מהרהרות אחראיות להביא אותנו למצב של דאגה קיצונית שהופכת לחרדה. מחשבות אלו יוצרות חרדה.

אבל למה זה קורה?

יש אנשים שנוטים לחשוב יותר מדי מה קורה להם, דברים שהם אמרו, דברים שהתרחשו, וכמה טוב או לא הכל היה.

המחשבות המהרהרות הללו לא מתמקדות רק בעבר, אלא גם בעתיד הלא נודע. ההנחות, הספקות והאמונות השליליות הללו בשפע יכולים בהחלט להוביל לחרדה.

מחשבות הרהור יוצרות חרדה

אם יש משהו שמחשבות מעליבות טובות לו, זה גורם לנו להגיע למסקנות שגויות.

מה שלא יהיה שאנו חושבים יתר על המידה מושפע מאוד מפחד, חוסר, צרכים וחולשות אחרות השוכנות בתוכנו.

אם אנחנו צריכים שאחרים יהיו מאושרים, ירגישו מסוגלים ובעלי תוקף, אז המחשבות המהרהרות האלה יהדהדו במוחנו.

כשאנחנו חושבים, אנחנו כמעט תמיד מתמקדים באחרים ובמה שהם חושבים עלינו ועל המעשים שלנו.

אבל איפה זה משאיר אותנו? היכן שוכנת הדעה שלנו?

דימוי עצמי נמוך נובע מחוסר ביטחון שמשפיע עלינו בכל תחום בחיינו. זה גורם לקונפליקטים, רגשות אשמה וחשיבה מוטעית שגורמת לנו לפקפק בכל דבר וכולם.

המצב הזה מעורר משהו שאנחנו לא רוצים: דחייה של אחרים. ואנחנו מתמקדים כל כך הרבה באחרים שאפילו הדברים הכי מינימליים שקורים אנחנו מחשיבים אכזבה, שקר או בגידה.

אבל, במציאות, אנחנו אלה שמאכזבים את עצמנו.

מחשבות הגירה הן מסוכנות

מחשבות הגירה הן מעגל קסמים. זה מרגיש כאילו אין סוף, כאילו אין מנוס.

למעשה, לאנשים הסובלים ממחשבות מסוג זה אין מיומנות חיונית: האומץ לקבל החלטות.

העובדה שהם לא אומרים מה שהם רוצים או עושים מה שהם רוצים כי הם יודעים שיהיו לזה השלכות. זה גורם להם למצוא מחסה במחשבות שלהם שמכלות אותם מבפנים.

לאט לאט, החרדה תיצור הד. זה יתגנב אליהם בכל פינה ובכל פעם ירכוש יותר שליטה.

מחשבות אלו יוצרות חרדה
מחשבות אלו יוצרות חרדה.

אם זה לא עוצר בזמן, אם לא מבינים שיש בעיה שצריך לפתור, תהיה לזה אפקט של כדור שלג, שיגדל יותר ויותר ויכול להיכנס לדיכאון עמוק.

אנשים הסובלים ממחשבות מעליבות מחבלים בעצמם על בסיס קבוע. הם פוגעים בהערכה העצמית שלהם. הם לא מרגישים ראויים מספיק.

האדם כל כך מנותק מעצמו, שלעתים קרובות הם צריכים שאחרים ירגישו "מחוברים". עם זאת, זה אף פעם לא הפתרון, אלא מחמיר בעיה שהם לא רוצים להשלים איתה.

הגיע הזמן להגיד "להתראות" לאובססיות

מחשבות הרהור הן לא יותר מאובססיות לגבי נושא או מצב שמעוררים אותנו לעשות דברים שאנחנו אחר כך מתחרטים עליהם. למשל, אם יש לנו ספקות ואם יש פה מחשבות שונות שגורמות לנו לחשוב שבן הזוג שלנו בוגד, החרדה תשתלט עלינו.

לאחר מכן, נתחיל לבדוק באיזו שעה הוא מתחבר לרשתות החברתיות, באיזו תדירות הוא חושב עלינו וכו'.

כל מה שאנו "מגלים" יזין את האמונות הללו והן יהפכו להיות כל כך אובססיביות שזה יגרום לנו לעשות דברים שאינם מהווים חלק מהערכים שלנו.

לכן לא צריך להיתקע בגל המחשבות. המחשבות האלה, מופרכות ונולדות מחוסר הביטחון שלנו, פוגעות בנו.

אנחנו צריכים ללמוד לראות אותם בלי לשפוט, בלי לנסות לחקור את המניע שלהם, פשוט לראות אותם ולשחרר אותם.

כשאנחנו נאחזים במחשבות האלה אנחנו מתחילים להרהר בהן והן הופכות לאובססיות.

מחשבות יוצרות חרדה או תחושה שלילית בגוף שלך, אבל לחבק אותן, לנסות להצדיק אותן ולא לתת להן זו ההחלטה הגרועה ביותר.

אם מחשבה תוקפת אותך ולא עוזבת אותך בשקט, קבל החלטה. כל מה שעולה על דעתך מנסה לומר לך משהו, אז הקשיבו לחוכמה שמאחורי זה.

מחשבות אובססיביות צוברות ספקות מודחקים ומושתקים. דברים שמפריעים לך שאתה לא עושה שום דבר לגביהם.

שמירה או החזקה בו רק יגרום לך להרגיש גרוע יותר. מחשבות אלו יוצרות חרדה. כשהגוף שלך מתחיל לצעוק, הגיע הזמן להעז לשנות.