תפקיד המיקרוביוטה בתינוקות שזה עתה נולדו
מיקרוביוטה אצל תינוקות שזה עתה נולדו היא נושא שהולך וצובר חשיבות בתקופה האחרונה, מכיוון שמחקר מצא שהיא ממלאת תפקיד מהותי בהבשלה של מערכת החיסון של הילד ובוויסות רירית המעיים שלהם.
בתורו, מערכת חיסונית נאותה היא הבסיסית להתפתחות תקינה של ילד. כעת אנו יודעים שלמיקרוביוטה של התינוק שזה עתה נולד תפקיד פיזיולוגי מכריע באיזון האורגני שלהם. כמו כן, יש קשר מכריע בין המיקרוביוטה לבין מה שנקרא מחלות אטופיות.
אנו גם יודעים כעת שהדרך שבה ילד מגיע לעולם קובעת את הרכב המיקרוביוטה של היילוד שלו. כלומר, זה משתנה בהתאם אם הלידה היא טבעית או לפי חתך קיסרי. גם להאכלה בחלב אם או בפורמולה יש השפעה מכרעת על כך.
המיקרוביוטה
מיקרוביוטה כוללת את כל המיקרואורגניזמים במעי, בדרכי האורגניטליות ובחללי האף והפה. ההערכות מצביעות על כך שיש כ-38 מיליון חיידקים במעי בלבד ולפחות 1000 מינים שונים.
אנשים נהגו להתייחס למיקרוביוטה כפלורה של מעיים או פלורה מיקרוביולוגית. הרכבו משתנה וההתמחות שלו היא האזור של האורגניזם שהוא מאכלס. מיקרואורגניזמים אלה מקיימים אינטראקציה עם הגוף ומבצעים חלק מתפקידיו.
גם ההרכב והפיזור של המיקרוביוטה קשורים קשר הדוק לתזונה. הקשר בינו לבין כמה מחלות אטופיות ודלקתיות נמצא כעת במחקר מעמיק.
המיקרוביוטה אצל תינוקות שזה עתה נולדו
זה כבר קיים במידה מסוימת בשלב העובר אך מתחיל להתפתח בלידה. התינוק רוכש מיקרוביוטה דומה לזו של הנרתיק של אמו כאשר הלידה היא טבעית. מיקרואורגניזמים מגיעים אליו דרך עור האם ואפילו מהרופאים אצל אלו שנולדו בחתך קיסרי.
בנוסף, מערכת החיסון הלא בשלה של תינוקות שזה עתה נולדו מתחילה להתפתח הודות למיקרוביוטה. מיקרואורגניזמים אלו מספקים את הגירוי שהאורגניזם שלהם דורש כדי להפעיל את מערכת החיסון.
בתורם, קולטנים בתאי מערכת החיסון המזהים את החיידקים, הנגיפים והפטריות המרכיבים את המיקרוביוטה לוכדים את הגירויים הללו. לפיכך, הוא מפעיל סדרה של אותות ביוכימיים המובילים לסובלנות חיסונית. לדוגמה, היעדר תגובה חיסונית נגד מיקרואורגניזמים אלה. בנוסף, דלקת מתרחשת כאשר משהו משתבש.
תכנות תוך רחמי וקולוניזציה
פעם חשבנו שלעובר אין מיקרואורגניזמים בגופו בזמן הרחם. עם זאת, מחקר עדכני רק העריך מחדש את הרעיון הזה. לפיכך, אנו יודעים כעת שהמיקרוביוטה מתחילה להיווצר מהשליה ומי השפיר.
בלידה, יש תהליך של העברה מיקרוביולוגית בין האם לעובר. לאחר מכן, התיישבות המעיים של היילוד מתחילה. זהו תהליך דינמי המושפע ממספר גורמים כמו סוג הלידה והמזון שהילד מקבל, בין היתר.
בתחילת החיים, לאחר הלידה, יש גם תהליך של תחרות בין המיקרואורגניזמים שיהוו חלק מהמיקרוביוטה ומחוללי המחלה. שפע החומרים התזונתיים הוא מכריע לביסוס המיקרוביוטה של המעי. המיקרוביוטה מסוגלת להרתיע פתוגנים אם היא מתגבשת.
הנקה ומיקרוביוטה של יילוד
לחלב אם תפקיד מכריע גם בביסוס המיקרוביוטה של היילוד. הוא מספק לאורגניזם החדש גורמים אימונולוגיים, כמו גם פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה, בין היתר. כל אלה יחד מווסתים את התיישבותם של מיקרואורגניזמים בגוף התינוק.
עובדה מעניינת היא שחוקרים קבעו שהבשלת המעי של התינוק משתפרת על ידי הכנסת תוספי פרוביוטיקה בתזונה של האם. הם גם קבעו שלדיאטות עשירות בסיבים צמחיים יש את אותה השפעה.
כמו כן, מחקרים גילו שילדים של אמהות שצורכות מזון מותסס ונותנות חלב אם לתינוקות שלהן נוטים פחות לסבול ממחלות אטופיות מסוימות, כמו אסטמה ואי סבילות למזון.
לבסוף, דיווחים מצביעים על כך ששינויים בהתבססות המיקרוביוטה מעלים את הסיכון למחלות כמו השמנת יתר, סוכרת וסוגים שונים של אלרגיות.
