מהי פילוסופיה הלניסטית?
הפילוסופיה ההלניסטית היא אסכולה שקמה ביוון העתיקה. תקופתו נעה בין מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס ועד פלישת הרומאים למקדוניה בשנת 148 לפנה"ס.
במהלך תקופה זו איבדו הערים היווניות את ריבונותן, ואתונה חדלה להיות המרכז התרבותי, הפוליטי והמסחרי של הים התיכון. בדרך זו פינו הערים-מדינות את מקומן למלכות הלניסטית; נוצר מצב של חוסר יציבות פוליטית וההבדלים בין המעמדות החברתיים הודגשו.
בהתחשב בנסיבות אלה, קמה אסכולה בסימן התנגדות לליציאום האריסטוטלי ולאקדמיה האפלטונית. רוב הפילוסופים של אותה תקופה העדיפו התנהגות מעשית, כמו גם רווחה אישית וחברתית על פני מחקר מטפיזי.
מאפיינים עיקריים של הפילוסופיה ההלניסטית
הפילוסופיה ההלניסטית מורכבת מכמה אסכולות שלמרות שהן אינן חולקות את אותן הנחות, יש להן תכונות משותפות ביניהן. לכן הוא מקוטלג כאסכולה מובהקת.
להלן המאפיינים העיקריים שלו:
- הפילוסופיה ההלניסטית עוסקת יותר באושר הפרט ובביטחון האישי, במקום בחיפוש אחר אמת אוניברסלית.
- זרם המחשבה הזה מחפש ביטחון, תוך התייחסות לחוקי הטבע והקוסמוס הבלתי ניתנים לשינוי. לשם כך, פותחים פיזיקה חדשה ואתיקה חדשה בעלת אופי נטורליסטי וקוסמופוליטי.
- מחשבה מדעית התמקדה בידע יישומי ומיוחד. במילים אחרות, הפילוסופים של התקופה ההלניסטית היו מעוניינים בפתרון בעיות ספציפיות במקום להשיג הבנה גלובלית של היקום.
- מופיע סוג חדש של פילוסופיה המבוססת על פעולה: פילוסופיה כטיפול.
- בפילוסופיה ההלניסטית, מושג המין האנושי משתנה. אריסטו הגה אותם כבעלי חיים אזרחיים, שכן רווחתם הייתה קשורה ליכולת העצמית של הפוליס. אבל כשהפוליס קרסה, בני האדם החלו לתפוס את עצמם כבעלי חיים חברתיים, מכיוון שהם היו אחראים כעת להגשמת חייהם, כחלקים מהותיים של האנושות והטבע.
- כשהמטפיזיקה תפסה את המושב האחורי, הפילוסוף הוא לא רק מישהו שיודע, אלא גם מישהו שיודע איך לחיות.
- עם נפילת המחשבה המופשטת, החלה הפילוסופיה להתחלק לשלושה ענפים ספציפיים: אתיקה, פיזיקה ולוגיקה.
גלה עוד כאן: רנה דקארט: מדוע הוא אבי הפילוסופיה המודרנית?
בתי ספר לפילוסופיה הלניסטית
כפי שכבר אמרנו, הפילוסופיה ההלניסטית מאופיינת בהופעתם של אסכולות שונות, בהן יש השפעות הדדיות רבות, אך גם פולמוסים רבים. בואו נסתכל על כמה מהם.
ציניות
ציניות הייתה אסכולה פילוסופית שצמחה במהלך המאה הרביעית לפני הספירה ביוון העתיקה. בין היתר, הגן על כך שהאושר נמצא בקיום פשוט והרמוני עם הטבע.
מנקודת מבט של ציניות, בני אדם נשאו בעצמם את מה שהם צריכים כדי להיות מאושרים. לכן, הם דוחים עושר וכל סוג של דאגה חומרית. האדם עם פחות צרכים היה החופשי והמאושר ביותר.
הוגי הדעות העיקריים שלו היו אנטיסתנס, דיוגנס מסינופה, ארגזי תבא, היפרכיה, מניפוס מגדארה ודמטריוס הציניקן.
בית ספר קירנאי
נוסדה במאה ה-5 לפני הספירה, זה היה זרם שהתמקד בשאלות של אתיקה. עבור הקירנאים, הטוב בחיים מזוהה עם הנאה, אם כי יש להבין זאת כהנאה רוחנית.
באשר לתורת הידע שלהם, הקירנאים הגנו על כך שהיא סובייקטיביסטית (כיאה לפרט) וחושנית (שמושגת באמצעות החושים).
נציגיה העיקריים היו אריסטיפוס, תלמי מאתיופיה, אנטיפטרוס מקירנה, אריסטיפוס הצעיר, תיאודור האתאיסט והגסיאס מקירנה.
אפיקוריאניזם
אפיקוריאניזם הייתה תורה פילוסופית שמקורה במאה ה-4 לפני הספירה ביוון וברומא. הוא הגן על כך שהאושר הושג באמצעות סיפוק מושכל של הנאות. זה הבין אושר כהיעדר כאב או כל סוג של סבל (כגון רעב, מתח מיני, שעמום)
ההוגים העיקריים של תנועה זו היו אפיקורוס, מטרודורוס מלמסקוס, הרמרכוס ממטילינה, אמפניוס, קקיוס, זינו מצידון, פילודמוס מגדארה, לוקרטיוס, אדריאנוס ודיוגנס מאוינואנדה.
סטואיות
סטואיות הייתה דוקטרינה פילוסופית שנוסדה בשנת 311 לפני הספירה. היא טענה כי יש ללמוד את כל המציאות על בסיס שלוש דיסציפלינות:
- הגיון
- פיזיקה
- מורל
המייצגים העיקריים שלו היו זנון מציטיום, אריסטון מכיוס, קלינתס, כריסיפוס מסולי, זינו מטארסוס, פאנטיוס מרודוס, פוסידוניוס, מרקוס טוליוס קיקרו, אפיקטטוס, סנקה ומרקוס אורליוס.
קרא עוד על דוקטרינה זו כאן: מאפייני הסטואיות: פילוסופיה מועילה
ספקנות פירונית
פיררון, או ספקנות פילוסופית, נוסדה במאה השלישית לפני הספירה על ידי פירון. העיקרון של בית הספר הזה היה להטיל ספק בכל מה שיכול להיחשב נכון.
מטרתה הייתה להשיג אטרקסיה (להיות בלתי מופרע נפשית), אשר מושגת על ידי עידן (השעיית שיפוט) בעניינים לא ברורים (כלומר ענייני אמונה).
הוגי הדעות העיקריים שלו היו פירון, טימון הסילוגרף, אנסידמוס וסקסטוס אמפיריקוס.
ניאופלטוניזם
ניאופלטוניזם היה דוקטרינה פילוסופית שביקשה לאחד את הפילוסופיה של אפלטון עם זו של אריסטו, פיתגורס, זנון מציטיום והמיסטיקה המזרחית. רעיונותיו התרחבו גם לימי הביניים וההוגיו העיקריים היו פלוטינוס, פורפירוס, ג'מבליכוס והיפטיה.
פילוסופיה הלניסטית בהקשרה
כפי שראינו, הפילוסופיה ההלניסטית נוצרה כתוצאה מהשינויים הפוליטיים והתרבותיים שחלו ביוון העתיקה, לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון. יתרה מכך, זרם זה מאופיין בשבירה עם המסורת הפילוסופית של אפלטון ואריסטו. בגלל זה, זה נחשב לתנועת מחשבה עם מאפיינים מגדירים משלה.
