נשימת פה: סיבות והשלכות
נשימת פה היא לא דרך הנשימה הרגילה. כבני אדם, האף שלנו הוא איבר מיוחד לשאיפה ולהוצאת אוויר מהגוף שלנו ואליו. כאשר אנו נושמים דרך הפה זה בגלל שמשהו קורה שמשנה את ההתפתחות התקינה של הנשימה. זה עשוי להיות חסימה בדרכי הנשימה או הרגל רע שנרכש.
כאשר נשימת הפה מונצחת לאורך זמן, הופכת לכרונית, ההשלכות עלולות להיות גרועות יותר ויותר. ככל שהחשיפה לאוויר הנשאף דרך הפה גדולה יותר, כך הבעיות יגדלו בעתיד. לכן, קשה יותר לטפל.
עלינו להבין כי לאף יש תפקידים חיוניים בנשימה. בגלל הסידור האנטומי שלו, הוא אחראי על לחות האוויר שנכנס לגוף. רירית האף הופכת את ההשראה ליעילה יותר על ידי הגנה על האיברים הפנימיים. האף הוא גם מסנן לחיידקים וחלקיקים שעלולים להיכנס מבחוץ. אלמנטים מזהמים נעצרים על ידי האנטומיה של האף, ומונעים אלרגיות וזיהומים.
תסמינים של נשימה מהפה
אולי נראה שנשימת פה היא בעיה די ברורה. רק כשראינו שאדם פותח את השפתיים שלו כדי להכניס אוויר לגוף, כבר יכולנו לקבל את האבחנה. למרבה הצער, הנושא לא כל כך פשוט.
נשימת הפה יכולה להיות רגעית, ואפילו פיזיולוגית. במצבים של דרישות חמצן גבוהות, הפיזיולוגיה האנושית פונה אל הפה. מה שלא נורמלי הוא שזה אמור להימשך לאורך זמן.
בין התסמינים של נשימת הפה, אנו יכולים לפרט את הדברים הבאים:
- נוכחות הלשון בין השיניים בעת סגירת חלל הפה.
- מנוחת לילה גרועה: עייפות ותשישות במהלך היום, בנוסף לסימנים לשינה לקויה, כגון עיגולים שחורים מתחת לעיניים.
- קול שונה בגוון: ילדים עשויים לדבר בקול עמום, או עם מה שנקרא קול אף, שאינו נשמע נורמלי.
- שינויים דנטליים: נשימת הפה משנה את קשתות השיניים של ילדים. השיניים ממוקמות בצורה גרועה ואף עשויה להתעכב הופעת השיניים.
- יובש: גם רירית החזה וגם השפתיים מתייבשות כאשר נושמים דרך הפה. נפוץ שסדקים מופיעים בזוויות הפה.
- זיהומים חוזרים: נושמים מהפה סובלים מדלקת הלוע, סינוסיטיס ודלקת אוזן גרון חוזרת. דינמיקה נשימתית לקויה מבטלת את המחסום הראשון עבור מיקרואורגניזמים, הנכנסים בנחת.
- נחירות: בזמן שינה, נושם הפה נוחר, וזה מוביל לדום נשימה בשינה, המורכב מהתעוררויות ליליות קטנות שהאדם לא שם לב אליהן.
גורמים לנשימה מהפה
באופן כללי, חסימות דרכי אוויר מאלצות את הגוף שלנו לנשום דרך הפה. הגורמים לחסימה מגוונים, ביניהם:
- היפרטרופיה של שקדים היא מצב שכיח בקבוצת הגיל של ילדים. רקמת הלימפה של השקדים או האדנואידים - או שניהם - מוגדלת. בשל מיקומם, כאשר השקדים מתרחבים, חלק ממעבר האוויר דרך האף מופרע.
- נזלת וסינוסיטיס: דלקת כרונית של רירית האף או הסינוסים מסבכת כמובן את נשימות האף. ייתכן שזו תגובה אלרגית מתמשכת או זיהומים חוזרים. לא משנה מה המקור, התוצאה הסופית נוטה להיות זהה, עם קושי באוויר להיכנס דרך האף.
- סטיית מחיצה: עקב מומים מולדים או טראומה, מחיצת האף עלולה לסטות. אם הסטייה משמעותית, באחד מהנחיריים או בשניהם יש חסימה בו זמנית. למרות שקיים ניתוח מתקן למחיצה סטיה, לפעמים התסמינים נמשכים גם לאחר הניתוח.
- פוליפים באף: רירית האף יכולה לצמוח לתוך לומן הנחיריים. גידולים חריגים אלו הם פוליפים באף. או לפי כמות או נפח, הם נוטים לחסום את זרימת האוויר.
השלכות
לסיכום, ישנן השלכות חמורות כאשר נושמים בפה במשך תקופות ארוכות. קשה מאוד להשיג היפוך של השינויים המתרחשים. בין ההשלכות הללו, אנו יכולים למנות את הדברים הבאים:
- זיהומים בדרכי הנשימה: מהצטננות ועד דלקת ריאות.
- חוסר חמצון מוחי: האוויר הנשאף דרך הפה מקטין את השימוש בחמצן. פחות חמצן במחזור מדכא תפקודים עצביים. ליקויי למידה שכיחים אצל ילדים נושמים מהפה.
- שינויים בעמוד השדרה: נשימת הפה קשורה ליציבת גוף כללית לקויה. נושם הפה מביא את ראשם קדימה ועמוד השדרה מעתיק את התנועה הזו על ידי שינוי המבנה שלה.
- התפתחות לקויה של הגולגולת: לנשימת האף יש בין תפקידיה העקיפים של עיצוב עצמות הראש במהלך הגדילה. אם הילד נושם דרך הפה מגיל צעיר, זה לא מגרה את עצמות הגולגולת כראוי. הלסת התחתונה לא גדלה מספיק והחך הופך אוגיבלי, כמו כיפה דקה כלפי מעלה.
