טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס
טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) הוא סוג של פסיכותרפיה המיושמת למטופלים עם הפרעות דיכאון. הוא משלב היבטים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון עם תוכנית הפחתת מתח המבוססת על מודעות.
מה זה בדיוק? מתי מומלץ?
קודם כל, יש לזכור שהוא מקיף שתי גישות טיפוליות בעלות מקורות דומים, אך עם כמה הבדלים. כדי להבין טוב יותר במה מדובר, בואו נסקור את המאפיינים של כל אחד מהם.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומיינדפולנס
ראשית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי שייך לקטגוריית "טיפולי הגל השני". גישתה מתמקדת בתפקידה של הקוגניציה בשורש ובשמירה של בעיות.
אחד מנציגיו הבולטים, הפסיכיאטר אהרון ט. בק, מסביר דיכאון מ"הטריאדה הקוגניטיבית". כלומר למטופל יש השקפה שלילית על עצמו, על העובדות ועל העתיד.
לכן, תסמיני דיכאון הם תוצאה של דפוסי חשיבה שליליים. מבחינה זו, הטיפול הקוגניטיבי מבקש להתערב בדפוסים אלו (הטיות קוגניטיביות) כדי להחליף אותם בדפוסים בריאים וסתגלניים יותר.
בינתיים, טיפולים מהדור השלישי מתמקדים במאפיינים הקשריים ובניתוח פונקציונלי של התנהגות. כלומר, ההקשר שבו ההתנהגות מתפקדת, לשם מה, ואיך להתאים אותה למשהו בריא יותר, במקום לחסל אותו.
מיינדפולנס הוא חלק מהסיווג הזה וזה בדיוק איך היוצר שלו, ג'ון קבט צין, מפרש אותו. מדובר בהתמקדות ברגע הנוכחי (כאן ועכשיו) של חוויות כפי שהן מופיעות, מבלי לשפוט אותן.
יישומים של מיינדפולנס
אפשר ליישם מיינדפולנס במצבים שונים, שאינם בהכרח קשורים למחלות. באופן ספציפי, זה שימושי עבור דיכאון, חרדה כללית, פוביות והפרעות אכילה, בין היתר. יש גם עדויות לכך שזה תורם לטיפול בהתמכרויות ובקומפולסיות.
תחום היישום שלו רחב למדי ולמעשה מתאים גם למבוגרים וגם לילדים. מכיוון שהוא עובד עם הרפיה, מדיטציה ונשימה מודעת, הוא יכול לתרום לשיפור הביצועים, הריכוז והיכולת להתמודד עם מצבים קשים.
בין היתר, זה עוזר עם הדברים הבאים:
- התרחקות ממחשבות שליליות
- התמקדות בחמלה עצמית
- ויסות רגשות
- להיות מודע למחשבות ולרגשות של האדם עצמו
- הימנעות מאשמה
- שיפור מצב הרוח
- חיזוק הערכה עצמית
כיצד פועל טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס?
כפי שאמרנו לעיל, הבסיס לטיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס (MBCT) הוא התכנית של Jon Kabat-Zinn להפחתת מתח (MBSR) של Jon Kabat-Zinn. זו הצעה של סגל, וויליאמס וטיזדייל, שמטרתה מניעת הישנות בחולים עם דיכאון. באופן ספציפי, יש לו משך של שמונה שבועות.
הוא משלב הרפיה ומדיטציה עם סריקות גוף. טכניקה זו עוזרת לאדם להיות מודע יותר לתחושות הגוף שלו. זה גם מייחס חשיבות לפסיכו-חינוך כדי שלאנשים יהיו הכלים להתייחס למחשבותיהם בצורה שונה.
טיפול קוגניטיבי מדגיש את הקשר בין מחשבות ורגשות. לפיכך, זו תוכנית בת שני חלקים.
חלק ראשון
ארבעת המפגשים הראשונים עוסקים בידע עצמי ומודעות. הסיבה לכך היא שהקצב המהיר של היום גורם לאנשים רבים לא להיות מודעים למה שקורה להם ולמה. אנשים לומדים כמה טכניקות הרפיה ונשימה כדי ליצור קשר עם כל חלק בגופם.
לאחר מכן, הם עוברים לחקר מצב הרוח. המטרה כאן היא ללמוד להתמקד בהם. יש הקלטה עצמית במהלך היום כדי לזהות רגעים נעימים ואת התחושות הנלוות אליהם.
חלק שני
שלושת המפגשים האחרונים מהווים את השלב השני של הטיפול. ברגע שאדם מודע לרגשותיו ולמחשבותיו, עליו לחפש התמודדות חיובית.
הם משיגים זאת על ידי נשימה ועיצוב תוכניות פעולה שונות כאשר הם חווים אי נוחות. בדרך זו, אפשר למצוא דרכים חלופיות להפסיק להנציח את מה שמציק להם.
טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס: איך זה עוזר עם דיכאון?
טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס מתמקד בזיהוי והכרה של מחשבות, כאן ועכשיו. בדרך זו, ובעזרת תרגול מדיטציה, ניתן להפריע בהדרגה להרהורים ויש לו השפעה על דיכאון.
כמו כן, מחשבות על אשמה וביקורת עצמית פוחתות. הסיבה לכך היא שתשומת לב פועלת על השעיית השיפוט. כפי שאתה יכול לדמיין, האדם לומד לשים לב יותר למחשבותיו ולזהות את רגשותיו. כך, זה מאפשר להם להבין שחשיבה ותחושה הולכים יד ביד.
שימו לב שדיכאון מוביל לפעמים להימנעות ממצבים מסוימים, במיוחד ממצבים חברתיים. ההימנעות הזו פוחתת עם CAPT, כאשר המודעות למה שהם מרגישים גוברת ומובילה אותם לחפש דרכים אחרות לפתור אותה.
דברים שכדאי לזכור לגבי טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס
דיכאון מהווה דאגה מרכזית ברחבי העולם בשל השכיחות הגבוהה שלו. הגורם המחמיר ביותר שלו הוא הסיכון להישנות, גם כאשר עוברים טיפול. למרבה המזל, גישת הטיפול הקוגניטיבי המבוסס על מיינדפולנס (MBCT) הניבה תוצאות חיוביות ומבטיחות.
פסיכו-חינוך, הרפיה ומיינדפולנס לא רק מעצימים את המטופל "לחשוב וירוק את עצמו". זה גם מספק משאבי התמודדות חיוביים. זה בעיקר בגלל שזהו תרגיל מטה-קוגניטיבי יעיל כדי לבטל את המרכז ולהפחית הרהורים.
בקיצור, מיינדפולנס פותח דלת לחשיבה על מה שקורה כאן ועכשיו. זה משעה את הפתרונות השגרתיים והאוטומטיים שלעיתים מונעים ממך לצאת מהלולאה השלילית. הפיתוח של התבוננות עצמית פועל באותם קווים כפי שהוא מכוון לפתרונות יצירתיים וסתגלניים יותר.
