בריאות הנפש: סטיגמות חברתיות וטיפים להתגברות עליהן
סטיגמות חברתיות נוכחות מאוד בחברה. למרבה הצער, דעות קדומות מתפתחות לעתים קרובות אצל אנשים רבים שמתקשים לקבל שהעולם אינו כפי שהם רוצים שהוא יהיה.
כדי להבין בדיוק מהן סטיגמות חברתיות, כדאי להסתכל על הסובלים מהן. לאנשים הסובלים מסטיגמות חברתיות יש תכונה כלשהי או תכונה אישית שלגביה לאנשים אחרים יש סטריאוטיפים ודעות קדומות. זה מוביל לפיחות של האדם. במקרים רבים הם אף מופלים לרעה ומודרים.
כאן ניתן להבדיל בין סטיגמה ציבורית, שהיא זו שמוציאה החברה, לבין סטיגמה עצמית, שמתקבלת פנימית אצל מי שסובל ממשהו שגורם לו לחוות חוסר קבלה עצמית.
סטיגמות חברתיות קיימות ברמות רבות, ובריאות הנפש היא אחד התחומים שבהם אנחנו יכולים למצוא אותם הכי הרבה. אלה מייצרים קושי נוסף למחלות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות.
ההשלכות של סטיגמות חברתיות
לסטיגמות חברתיות תמיד יש השפעה שלילית, ולכן אנשים שסובלים מהן ייפגעו. יש אנשים שאכן יכולים לחיות איתם מבלי להיות מושפעים מהם, אבל הם בדרך כלל מעטים.
במקרה של מחלת נפש, חלק מההשלכות של היותו קורבן לסטיגמות עלולות לגרום לאדם:
- מרגישים שלא מבינים אותם גם על ידי המשפחה שלהם וגם על ידי חברים ואפילו זרים.
- מרגישים מאוד בודדים ומבודדים, ולעתים קרובות זה מחמיר את ההפרעה שלהם.
- יש הרגשה שהם לא יוכלו לשפר את נסיבותיהם.
- העדיפו להסתיר את מצבם מאחרים כדי שלא ירגישו נשפטים.
- להתנגד לחפש טיפול להפרעה שלהם.
- יש תגובות לא פרופורציונליות.
אנו חושבים שתרצה לקרוא: שבעה טיפים לגלות את התשוקה האמיתית שלך
סטיגמה עצמית: דרך לחבל בעצמנו
אחד הדברים הראשונים שעלינו לעשות במקרה של סובלים מהפרעה נפשית כלשהי הוא לא ליפול לסטיגמה עצמית. משמעות הדבר היא שאנשים המשתייכים לקבוצה הסטיגמטית לא חייבים להאמין שסטיגמות חברתיות הן נכונות.
כמו הסטיגמה הציבורית, גם סטיגמה עצמית מורכבת מסטריאוטיפים, דעות קדומות ואפליה. לפיכך, האדם עשוי להאמין במות כאילו אינו מסוגל לטפל בעצמו או שהם חלשים מדי.
סטיגמה עצמית מתבטאת גם בהתנהגות. לדוגמא, האדם עשוי להפלות את עצמו ולא להגיש מועמדות לעבודה אליה הוא מוסמך רק משום שהוא מאמין שהסטיגמה החברתית כלפי מחלת הנפש שלו נכונה.
כמו כן, דוגמה נפוצה נוספת היא שהאדם מפחד שיתייגו אותו, אינו מבקש עזרה ואינו מקבל טיפול מתאים. זהו מצב שאנו כחברה צריכים להילחם בו הכי הרבה, שכן אבחון וטיפול מוקדם יכולים לשפר את איכות החיים.
איך מתמודדים עם הסטיגמה החברתית של מחלות נפש?
ישנן מספר דרכים להילחם בסטיגמה של מחלת נפש. החשוב שבהם הוא לקבל טיפול.
אבחון נכון של מה שקורה יכול להוביל לפתרון או לשיפור משמעותי של הסימפטומים, בין אם באמצעות פסיכותרפיה, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. בנוסף, ביצוע אבחון עשוי לאפשר לאדם להצטרף לקבוצת תמיכה ולפגוש אנשים אחרים שעברו את אותם דברים שעברנו.
זה חיוני שלא נזדהה עם המחלה. למשל, אמירת "אני בדיכאון" מעגנת אותנו בהפרעה ומונעת מאיתנו לצאת ממנה. מצד שני, אמירת "כרגע יש לי דיכאון" מרמזת שזה עשוי להיות משהו שמשתנה עם הזמן. אתה יכול לסבול מדיכאון בשלב מסוים בחייך ואז לגדול או להתגבר עליו.
שימוש נכון בשפה גם עוזר לשנות סטיגמות חברתיות. זה חיוני שנמנע מתיוגים כמו "משוגע", "נוירוטי", "משוגע", "סכיזופרני" או "דו קוטבי "ונשתמש בשפה כוללת יותר שתעדוף את האדם ולא את המצב. לדוגמה, אנו יכולים להתייחס למישהו כאל "אדם עם סכיזופרניה" או "אדם עם בעיות נפשיות ".
לבסוף, דרך נוספת להתמודד עם סטיגמות חברתיות היא לדבר עליהן בפומבי. סטיגמות הן לרוב תוצאה של בורות, ולכן שיתוף ידע והבעת דעות באירועים, רשתות חברתיות או מפגשים עם חברים יכולים לעזור.
אנחנו חושבים שתאהבו לקרוא: 6 מפתחות לסגירת מחזורים ולהתקדם בחיים.
כמה מחשבות אחרונות על סטיגמות חברתיות
מחלת נפש היא לא משהו שיכול לקרות רק לאחרים. למעשה, ההערכה היא ש-1 מכל 5 אנשים יסבול ממחלת נפש במהלך חייהם. זה אומר שזה אפילו יכול להשפיע עלינו או על מישהו קרוב אלינו.
אנשים עם מחלת נפש שזוכים לתמיכת משפחה, חברים ועמיתים לעבודה מסוגלים להשתלב מחדש בחברה. להיפך, התחושה ששופטים ומופלים לרעה מונעת מהם להחלים.
סטיגמות חברתיות הן מציאות שכולנו חייבים להילחם בה כחברה. אנחנו יכולים לעשות את זה עם משהו פשוט כמו שימוש בשפה כוללת יותר, למשל.
קשה יותר להטיל ספק בדעות קדומות ובסטריאוטיפים שלנו, אבל אסור לנו להפסיק לעשות זאת. חברה שאינה מפלה אנשים על סמך אף אחד מתנאיהם היא חברה בריאה יותר, בוגרת ומתקדמת יותר.
