מכתב לילד הפצוע רגשית שמתנהג כאילו הכל בסדר
אני מבין שמה שאתה עובר הוא קשה ביותר. אתה רק בן 8, אבל למדת להסתיר במומחיות את הרגשות שלך ולמצוא כוח בדרכים רבות ושונות.
אתה פגוע, ילד עם נפש פצועה. כל הכאב נובע מסדרה של נסיבות מצערות שנאלצת להתמודד איתם בגיל כה צעיר.
אולי הקשר של ההורים שלך לא בריא. אולי הייתם עדים לוויכוחים שלהם, לשנאה שלהם זה כלפי זה. הם עשויים אפילו לגרור אותך, משתתף לא מוכן, לקרבות הזוגיות שלהם.
אולי אין להם זמן בשבילך, או שפשוט יש להם סדרי עדיפויות אחרים שמדורגים מעליך כמו הקריירה או המנוחה שלהם.
מסיבה זו, הם משאירים אותך אצל סבא וסבתא שלך, ובמקרה הנדיר שהם איתך, הם לא מבלים איתך את זמן האיכות שאתה צריך.
פצעיו של ילד מוכה רגשית צורבים ללא הרף
למרות כל זה, אף אחד לא מבין איך מה שמתרחש סביבך משפיע עליך.
אנשים רבים מאמינים שילדים חיים את הרגע ושוכחים בקלות דברים, כמו מצבים כואבים. הם טוענים שאתה חי ב"עולם משלך".
עם זאת, אתה יודע שהכאבים האלה פוגעים בך עמוקות. למרות שההשלכות של הכאב הזה והכאב הזה לא באות לידי ביטוי כרגע, במוקדם או במאוחר, הם בוודאי יבואו לידי ביטוי.
אתה כואב; כואב לך פצע שצורב והוא מחמיר ללא הרף כי אף אחד לא יעזור לך לרפא אותו. אתה פשוט לא יודע איך לרפא. אין לך את הכלים המתאימים לעשות את זה. אחרי הכל, אתה חדש וחסר ניסיון במשחק הזה שאנחנו קוראים לו חיים.
לפעמים, אתה בוכה. אתה בוכה כשאתה במיטה, בחושך, בעוד שאולי, ברקע, פרץ ויכוח מייסר נוסף בין ההורים שלך.
למידע נוסף: ילד מאושר הוא רועש, חסר מנוחה, שמח ופרוע.
אתה לובש מסכה רגשית מזויפת דמוית מבוגרים המאפשרת לך לשאת את הכאב
מול כל כך הרבה בלבול וכל כך הרבה סבל שהעולם מעדיף להתעלם, אתה רוכש מסכה רגשית דמוית מבוגרים. אתה לא בוכה בפומבי, אתה לא עושה סצנה, ולא מראה את האומללות שלך....
אתה מסתכל רק בצער על מה שקורה סביבך, ואתה משלים עם המצב הנוכחי. למרבה הצער, אתה לא יכול לעשות כלום, כי אף אחד לא ייקח אותך ברצינות. אתה כל כך צעיר, אבל יחד עם זאת המצב גזל ממך את נעוריך וכפה ממך התנהגות בוגרת.
אף אחד לא מבין אותך, ואף אחד לא יכול לראות אותך איך אתה באמת. אתה מתחיל להבין שהתפיסה של כולם מונעת מאיך שאתה נראה מבחוץ. הם עוסקים רק בשטחי.
עם זאת, המשפחה שלך צריכה להכיר ולהבין אותך. הם צריכים לדעת שאתה רק מעמיד פנים שהכל בסדר, כשבפנים זה באמת בדיוק ההפך.
הם צריכים לדאוג לך, הם באמת צריכים להיות מודאגים! למה שיתנו למצב הנורא הזה לפגוע בך כמו שהוא עשה ולא יעשו שום דבר בנידון?
בסופו של דבר, אתה מתחיל לחשוד שכולם רק דואגים לעצמם. הם מסתכלים על התועלת שלהם ומתפלשים בייאוש שלהם, בזמן שהם מתעלמים מכל הסובבים אותם שמושפעים באותה צורה.
קרא: הדרך הטובה ביותר ללמד היא באמצעות דוגמה
לכל החוויות, טובות או רעות, יש מטרה
לא משנה כמה קשה או מצערת הייתה הילדות שלך, כל היבט של החוויה יהיה לטובתך.
אתה תתבגר, ותלמד. יותר מכל, אתה תהפוך למישהו שלוקח את הייסורים האלה והופך למשהו טוב. זה יהיה משהו שידחוף אותך קדימה אל העתיד שלך עם חשיבה חיובית.
למען האמת, תקבל חוסן. אתה תבין את הערך של לדעת לבטא ולזהות בבירור את הרגשות שלך. תלמד איך לנהל אותם ביעילות, ובעיקר תלמד איך לסלוח.
למרבה המזל, אתה תסלח להורים שלך, כי הם לא ידעו איך לעשות את זה טוב יותר. כמו כן, תסלח לעצמך על הרגעים שבהם הרגשת אשמה. באמת, ברגעים אלה, לא הייתה לך סיבה להרגיש אשמה.
כאשר אתה מבין את הטראומה שאחזת בנשמה שלך, הנזק ירפא. זה ייתן מקום לצלקת שתסתכל עליה בחיבה. אתה תסתכל אחורה על זה בחיבה כי צברת ניסיון מזה.
אל תפספסו: סלחו להוריכם, הם עשו כמיטב יכולתם!
הפציעות הרגשיות של הילדות הן הכואבות והקשות ביותר לתיקון. עם זאת, הן לא יהיו הפציעות הרגשיות היחידות שתצטרכו להתמודד איתן.
לאורך כל החיים תצטרך להתמודד עם פצעים או פציעות נוספות. אלה יכולים אולי לפתוח את מה שחשבת שהוא מזמן סגור.
אל תדאג. הילד המצולק שאתה עכשיו יפנה את מקומו למבוגר חזק ועמיד. המבוגר הזה יידע להפיק מהכל את המקסימום בחיוך. אתה תדע להפיק את המרב מהרגעים היקרים ביותר של החיים.
