ארכנופוביה, הפחד הבלתי רציונלי מעכבישים

ארכנופוביה היא אחד הפחדים הנפוצים ביותר בבני אדם. זה בולט בהתחשב בכך שעכבישים הם אחת מחיות הבית הנפוצות ביותר. זה מוזר שכל כך הרבה אנשים באמת מפחדים מהם.

מיני עכבישים ארסיים הם נדירים באמת, ובכל זאת אלה עם ארכנופוביה משוכנעים שבעלי חיים אלה יכולים להזיק להם מאוד. ברור שזה לא פחד רציונלי שכן חרקים אלו אינם מזיקים לרוב.

ארכנופוביה היא כל כך קיצונית שחלק מהאנשים חווים פאניקה מעצם המחשבה על עכבישים. אחרים אינם כל כך קיצוניים אבל הפחד מנוכחות החיה הזו בקרבת מקום מגביל את איכות חייהם. למה זה קורה? האם יש דרך לפתור את זה?

מהי ארכנופוביה?

כפי שאנשים רבים יודעים, ארכנופוביה היא פחד לא הגיוני מעכבישים. פוביה היא בעצם הפרעה המאופיינת בפחד קיצוני מאובייקט או מצב ספציפי. הוא חורג מפחד רגיל, ובמקרים מסוימים עוצמתו מגבילה באופן משמעותי את חייו של אדם.

ההערכות מצביעות על כך שפוביות הן ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר בנשים והשנייה בשכיחותה בקרב גברים מעל גיל 25. כמו כן, חוסר ההיגיון של פחד זה טמון בחוסר הפרופורציה בין האובייקט או המצב המפחיד לבין רמת האיום שהם מייצגים.

הסיבות המעניינות לפוביה זו

הדעה הכללית בקרב מדענים היא שהארכנופוביה מתחילה בילדות ומדובר בפחד נלמד, תלוי באיומים ובהתנהגות לא הולמת של מבוגרים. בנימה זו, זיגמונד פרויד חשב שכל הפוביות הן עקירה לא מודעת. כלומר, הפחד האמיתי של הילד עובר לאובייקט לא מזיק מכיוון שהוא דוחה את קיומו של הפחד הקמאי.

לאחרונה יצאה תיאוריה מעניינת על פחד מעכבישים. מדענים במכון מקס פלנק למדעי הקוגניציה והמוח בלייפציג, גרמניה פיתחו אותו ופרסמו אותו בכתב העת Frontiers in psychology.

לדברי מדענים אלה, הפחד מעכבישים הוא גנטי ומועבר מדור לדור. כדי לבדוק את התיאוריה הזו, החוקרים לקחו קבוצת תינוקות והציגו בפניהם תמונות שונות. המטרה הייתה למדוד את רמת החרדה שכל תמונה מעוררת בהם. (הם העריכו את מידת ההתרחבות של האישונים שלהם.)

התוצאה הייתה שהתינוקות הראו סימני חרדה גדולים יותר כאשר הציגו תמונות של נחשים או עכבישים. עם זאת, דגים ופרחים הרגיעו אותם. לפיכך, החוקרים הגיעו למסקנה כי ארכנופוביה מתרחשת כאשר חוויה שלילית עם בעלי חיים אלו מוסיפה לדחייה טבעית זו.

ביטויים של ארכנופוביה

התסמינים של ארכנופוביה דומים לאלו של פוביות אחרות וכוללים:

• עוויתות לב וקצב לב מוגבר
• דפיקות לב והזעה
• רעידות ותחושת לחץ בחזה
• בחילות, סחרחורת והתעלפות
• תחושת מחנק וחוסר מציאות
• צמרמורת או חנק
• נשימה נסערת ושיתוק זמני
• הפחד לאבד שליטה ולמות

פתרונות אפשריים

הכל מצביע על כך שהטיפול היעיל ביותר להתגבר על הפחד הלא רציונלי הזה מעכבישים הוא טיפול בחשיפה. לפיכך, יש צורך בסיוע של פסיכולוג לביצוע טיפול זה. הדבר הראשון שהם עושים הוא להמציא סולם חרדה סובייקטיבי. מדד זה מאפשר להם לקבוע את מידת הפוביה.

הפסיכולוג בדרך כלל מבקש מהמטופל לדרג את רמת החרדה הנגרמת מסיטואציות שונות, מ-1 עד 100. לאחר מכן, חלק מהמצבים שהם שאל לגביהם הם:

• קריאת המילה עכביש בספר
• מדבר עם מישהו על עכבישים
• לראות עכביש בסרט
• יוצאים לטייל בכפר
• לדעת שיש עכבישים בקרבת מקום
• לראות עכביש מרחוק
• לראות עכביש ליד
• לבסוף, מחזיק עכביש

כפי שניתן לראות, חשיפה לפחד מתחילה על סמך הניקוד של כל מצב, למעשה, בהתחלה. המטרה היא שהאדם יסבול את מושא הפחד שלו עד שיתגבר עליו. לאחר מכן, הם יעשו את אותו הדבר אך עם חשיפה ממשית לצורך השגת אותה תוצאה.