מהם התסמינים של אגורפוביה?
ישויות רבות ושונות לקחו על עצמן את המשימה לתאר את הסימפטומים של אגורפוביה. עם זאת, כולם גילו שזו מחלה מורכבת למדי שכל אדם עשוי לחוות בדרכים שונות. אם היינו צריכים לסווג את זה, היינו מסווגים את זה תחת הפרעות חרדה.
האנשים הסובלים ממנה חווים חרדה או פחד מוגזם ממקומות או מצבים בהם הם מרגישים חסרי הגנה, לכודים או נבוכים. לדוגמה, זה עשוי לכלול שטחים פתוחים, מקומות צפופים מאוד, או אפילו תחבורה ציבורית.
הבעיה כאן היא שתסמיני האגורפוביה משתנים מאוד, והפוביות לפעמים חופפות זו את זו. במאמר זה נסביר את הביטויים השכיחים ביותר.
הסימפטומים של אגורפוביה לפי ה-DSM-V
ה-DSM-V הוא המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות, שעודכן בשנת 2013. זהו הכלי שבו משתמשים פסיכולוגים ופסיכיאטרים בדרך כלל כדי לזהות מחלות ומצבים שונים. על פי מדריך זה, התסמינים השכיחים ביותר של אגורפוביה הם הבאים:
- תחושת חרדה במקומות שבהם עשוי להיות קשה או מביך לנסות לעזוב. אנשים אלו חוששים בדרך כלל ללקות בהתקף חרדה, וחמור מכך, ללקות בו במקום בו לא יוכלו לקבל עזרה. כתוצאה מכך, מקומות צפופים מחוץ לבית גורמים להם למצוקה רבה ביותר, כמו תחבורה ציבורית או סופרמרקטים.
- פחד זה אומר שדפוסי התנהגות הימנעות מתחילים להתפתח לעתים קרובות. לדוגמה, אם מישהו חווה חרדה בנסיעה באוטובוס, אז הוא ימנע לחלוטין מאוטובוסים. הם ישנו את ההרגלים שלהם מחשש לקבל התקף חרדה באוטובוס עצמו.
- על מנת שניתן יהיה לתת אבחנה סופית של אגורפוביה, התקפי החרדה צריכים להיות תכופים, או לפחות אחד מהם היה צריך לגרום להם לדאגה או פחד עזים. בכך אנו מתכוונים שהאדם מפחד ללקות בהתקף נוסף, ומשנה את התנהגותו מאותו רגע כתוצאה מכך.
בנקודה זו, יש להדגיש גם כי יש לשלול הפרעות נפשיות אחרות, על מנת לקבוע אבחנה מדויקת. הסיבה לכך היא שפוביות ספציפיות מסוימות, כמו פוביה חברתית, נוטות לרוב להתבלבל עם אגורפוביה.
אולי יעניין אותך: התקפי חרדה: מה שאף אחד לא מבין
כמה דוגמאות לתסמינים של אגורפוביה
התסמינים של אגורפוביה, כפי שכבר הזכרנו, משתנים מאדם לאדם. הפרעה זו גורמת לעיתים קרובות לפחד מלהיות במקומות פתוחים, במיוחד כאשר אדם לבד. עם זאת, זה יכול להתרחש גם במקומות סגורים, כגון בתי קולנוע או אולמות קולנוע.
משהו נוסף שגם די אופייני לאגורפוביה הוא הפחד לחוות מצב מביך. הסובלים מפחדים ממה שיקרה אם יפלו ארצה או יקבלו התקף חרדה מול אנשים אחרים. פחד זה נוטה להיות די קיצוני ועז מאוד.
הבעיה כאן היא שכל זה משפיע בסופו של דבר על כל תחום בחייו של האדם. כפי שכבר הזכרנו, אז יתחילו להיווצר התנהגויות הימנעות.
אם, למשל, הם חוששים לנסוע בתחבורה ציבורית לעבודה או לביצוע פעילות פנאי, אז התנהגות ההימנעות תתחיל להתנות את אופן הפעולה וההתייחסות, ותמנע מהם לקחת חלק בכל מיני פעילויות..
אולי יעניין אותך: 6 דרכים להילחם בפחד שלך מבדידות
שיקולים נוספים לגבי אגורפוביה
על פי מאמר שפורסם בכתב העת Professional Pharmacy, תסמינים של אגורפוביה מופיעים בדרך כלל בסוף גיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. רוב האנשים הללו מוצאים מחסה יותר ויותר בבתיהם, ויוצאים רק בשביל מה שנחוץ בעיניהם.
אגורפוביה נוטה להופיע יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. לרוע המזל, זה גם מלווה בדרך כלל בתסמיני דיכאון, מחשבות אובססיביות ופוביה חברתית.
אם המחלה הזו לא מטופלת בזמן, בסופו של דבר היא הופכת לכרונית וניזונה מעצמה, והופכת משבית למדי. עלינו לזכור שאחרי הכל, מדובר בהפרעת פאניקה, ובשל כך היא מלווה גם בתסמינים גופניים.
מאמר ב- Journal of Psychopathology and Clinical Psychology מסביר שכאשר מתרחש משבר, קצב הלב מואץ והאדם עלול לחוות תחושת חנק. ההזעה גוברת, ויש אי נוחות ולחץ באזור החזה.
במקרים קיצוניים זה יכול להוביל לסחרחורת והתעלפות. החרדה שחווה גורמת לאדם להרגיש שאיבד שליטה, וזה יכול גם לייצר פחד ממוות.
מה כדאי לזכור על אגורפוביה והתסמינים שלה
מה שעלינו לזכור הוא שאגורפוביה היא הפרעה מורכבת שיכולה להתבטא בדרכים רבות ושונות. אנשים אלו חוששים ממצבים ספציפיים, כמו שימוש בתחבורה ציבורית או יציאה למקומות שבהם הם מרגישים שלא יקבלו עזרה במקרה של משבר.
בגלל זה, חיוני שהם יקבלו תמיכה וטיפול פסיכולוגי מתאים. אם לא, ההפרעה עלולה להפוך לכרונית ובסופו של דבר להגדיר ולשלוט בחייהם של אנשים אלה, ולמנוע מהם לבצע את שגרת יומם הרגילה.
