כך משפיע חוסר מנוחה על המוח
כאשר יש חוסר מנוחה, הפונקציות במוח שלנו מתחילות לאבד מיעילותן. אנו מרגישים איטיים יותר להגיב, יש לנו פחות זיכרון וחווים עייפות משמעותית בשרירים.
לכל ההשפעות הללו יש הסבר מדעי, והוא מצביע על חשיבותה של רקמת המוח לחיי היומיום. עם זאת, תחזוקה מיטבית של רקמה זו דורשת שינה מספקת.
גורמים שונים משחקים תפקיד בחוסר המנוחה. חלק מהאנשים ישנים גרוע בגלל הפרעות פסיכולוגיות, כמו נדודי שינה חרדה, ואחרים ישנים גרוע בגלל הרגלים גרועים לפני השינה.
המצב די חמור בטווח הארוך. בואו נחשוב שתלמיד שישן גרוע וכתוצאה מכך לא יוכל להתקדם בצורה מספקת בקריירה שלו. או לחשוב על עובד שלא יצליח בתפקידו, ואפילו יסתכן בסיכונים חיוניים אם יפעיל מכונות, למשל.
מה קורה למוח עקב חוסר מנוחה? מהם התהליכים שהמחסור במנוחה משפיע עליהם?
להלן נסקור את ההשפעות של חוסר מנוחה על שלושה תחומים עיקריים הקשורים לבריאות המוח: מצב רוח, זיכרון וקצב יממה.
חוסר מנוחה משנה את מצב הרוח שלך
הורים שמשכו כל הלילה לילדיהם יודעים זאת. היום שלמחרת מלא בעצבנות, ונראה שהכל מכעיס אותנו מדי, אפילו הדברים הכי קטנים.
הפרעה זו במצב הרוח נובעת מהניתוק שגורם המחסור במנוחה בין האמיגדלה במוח לשאר רקמת מערכת העצבים. אמיגדלה מנותקת פועלת על ידי דחפים, ללא פעולות מתווך בקליפת המוח.
השלילי הופך שלילי יותר ואף גרוע יותר בפירוש הדברים של האמיגדלה. בתנאים רגילים, עם מספיק שינה, דרך הפרשנות הזו עוברת דרך מחסומים מוחיים אחרים, שמפתחים תגובה מתאימה יותר. אחרי לילה ללא שינה, אין גבולות לכעס שלנו.
זה לא אפקט קבוע, שכן לאחר שינה את השעות הדרושות, המערכת מתחברת מחדש. עם זאת, אצל אנשים עם שינה לקויה, עצבנות יכולה לעתים קרובות לשנות באופן משמעותי את היחסים החברתיים שלהם.
המשך קריאה: ללכת לישון מאוחר עלול להגביר את הסיכון להשמנה, כך מראים מחקרים
מחסור בשינה טובה גורם לתוצאות גרועות בבחינה
מחקר שינה מצביע על ההיפוקמפוס כאזור נוסף שנפגע קשה מחוסר מנוחה. תחום זה הוא המפתח לתלמידים, מכיוון שהוא המקום שבו נוצר זיכרון.
מנוחת לילה גרועה מפחיתה את הסיכוי לשמר מידע חדש למחרת. זה אפילו הורס את שמירת התמונות, מעבר לנתונים, שיכולים להשפיע על עיבוד הזיכרונות מהיום הקודם ומהיום בתהליך.
זה מחזק את המטרה של השגת היגיינת שינה נאותה אצל סטודנטים, במיוחד סטודנטים באוניברסיטה. קריירה מקצועית דורשת מידה של תשומת לב ושימור שניתן לעורר על ידי שנת לילה.
בזמן שינה, ההיפוקמפוס מעביר זיכרונות מהנוירונים שלו לאונות מוח אחרות. תהליך זה חיוני לרישום המחשבות ולהתיישבותן העתידית.
למידע נוסף: 9 הרגלי לילה של אנשים מצליחים
חוסר מנוחה ומלטונין
בני אדם נעים בקצב יממה יומי שנמשך כ-24 שעות. מחזור ערות-שינה זה נקבע, חיצונית, לפי שעות השמש. בתוך הגוף, ויסות זה מגיב להורמון המלטונין.
מלטונין מפסיק את ייצורו כאשר הוא מקבל אור, ולהפך, הוא מיוצר בכמויות גדולות יותר בחושך. כך, ההורמון מגביר את ריכוזו כדי לעודד אותנו לישון ולנוח.
אי מנוחה בשעות הנכונות מחזירה את השעון הביולוגי שלנו לאחור ומוציאה אותנו ממחזור הערות-שינה הקבוע. זה חושף אותנו בטעות לאור, שמש ומלאכותי, שמשנה את ייצור המלטונין.
בטווח הבינוני, אם מחזור הערות-שינה משנה כל הזמן לוחות זמנים, נוכל להיכנס לשינויי פאזה. המשמעות היא שאנחנו מתקשים יותר ויותר לישון בזמן שאנחנו רוצים לישון, ומתקשים יותר ויותר להתעורר כדי להיות פעילים בבוקר.
היגיינת שינה לחוסר מנוחה
ראינו כיצד חוסר מנוחה משפיע על המוח, אבל יש משהו שאנחנו יכולים לעשות. ישנם אמצעי היגיינת שינה שאנו יכולים לנקוט כדי לעזור לרקמת המוח שלנו לתפקד כראוי.
בואו נזכור שבאמצעות מערכת העצבים אנו מתקשרים עם העולם החיצון ועם יקירינו. לכן, הטיפול בזה הוא בראש סדר העדיפויות. מנוחה טובה תבטיח מצב רוח טוב יותר ויותר תשומת לב למחרת.
