אשמה מתמדת ומצב רוח רע עשויים להיות סימן לדיכאון סמוי

כאשר רגשות אשמה מתמשכים ומצבי רוח רעים פולשים אליכם
כאשר רגשות אשמה מתמשכים ומצבי רוח רעים פולשים אליכם: האם זה דיכאון נסתר?
רגשות אשמה מתמשכים על דברים שאינך אחראי עליהם אמורות לתת לך רמז שיש בעיה.

חולשה כרונית ומצב רוח, יחד עם אובדן עניין כמעט בכל דבר (אנהדוניה) הם לעתים קרובות סימנים למצב רוח ירוד או דיכאון, אשר בהתחלה עשוי להיות קל או בינוני. עם זאת, אם לא מטופלים ולא מטפלים, זה יכול להפוך לבעיה גדולה.

עם זאת, בהתאם לאופן שבו רגשות אשמה ומצב רוח משפיעים על חיינו וכמה שליטה יש לנו עליהם, אנחנו יכולים לדבר על דיכאון אפשרי או פשוט על תקופה לא טובה. בואו נסתכל מקרוב על הסימנים הללו המעידים על קיומו של דיכאון סמוי אפשרי.

כאשר רגשות אשמה מתמשכים ומצבי רוח רעים פולשים אליכם: האם זה דיכאון נסתר?

כשמשהו מתלכלך בבית ואתה לא מנקה אותו או מרים אותו, אתה מרגיש מיד אשמה. בכל פעם שאתה אוכל קצת יותר ממה שאתה צריך או מנהל שיחה שאתה מתחרט אחר כך, אתה מרגיש רע. שוב, התחושה הישנה הזו חוזרת: אשמה.

כשאנחנו מסתכלים במראה, לפעמים, אנחנו רואים רק מישהו שהוא כישלון.

כל הרגשות השליליים הללו, שחיים כל יום במשך כמה חודשים, הם סימן חד משמעי שמשהו לא בסדר בפנים. אף אחד לא יכול לחיות עם צל האשמה כמו איום מתמיד מסכין.

פרויד אמר בזמנו ש"רגשות אשמה והאשמה עצמיות מוגזמות הם מפתחות להבנת דיכאון". באמצעות תהודה מגנטית הצלחנו לגלות מה הרגש הזה יוצר במוח.

אשמה והאשמה עצמיות הן "מכה" למוח

מחקר שפורסם בשנת 2012 ב- Archives of General Psychiatry על האופן בו משפיעה אשמה על המוח חושף את הדברים הבאים:

  • מבנה המוח האחראי על עיבוד התנהגות המסוגל לרציונליזציה ולפתור אשמה הוא האונה הטמפורלית הקדמית. אזור זה מרגיש כל הזמן אשמה בהתנהגות חברתית והוא מה שמאפשר לך לראות דברים בצורה אובייקטיבית יותר.
  • אנשים החווים הפרעות דיכאון "התנתקו מהאזור הזה" כדי להפעיל אך ורק את האזור התת-גנולי.
  • זה מונע ממך להטיל על מישהו אחר אחראי למה שהוא עושה (אם מישהו גורם לך נזק, גורם לך לכעוס או שולל אותך): אתה הופך את הכל לאישי, אתה מייחס הכל לעצמך.
אתה מרגיש רע
בכל פעם שאתה אוכל קצת יותר ממה שאתה צריך או מנהל שיחה שאתה מתחרט אחר כך, אתה מרגיש רע.

אנו עומדים בפני מציאות המשתקפת בבירור במוח. לדברי מומחים, אם לא יטופל הדבר עלול אפילו לגרום לסוג מסוים של אגרסיביות, לירידה ניכרת בהערכה העצמית, ובמקרים הגרועים ביותר לתחושה שהכל יוצא משליטה ושהחיים לא שווים את זה.

מצבי רוח רעים כבן לוויה יומיומי

מצבי רוח רעים והרגשה כאילו המציאות איבדה את הברק המקורי שלה הם סימפטום אופייני של דיסתימיה.

  • אדישות, אנרגיה מופחתת, בעיות שינה, עליות ומורדות תזונתיים, לעבור תקופות שבהן אתה צריך לברוח מאנשים ואז פתאום הרגשה שצריך להבין אותך ולטפל, כולם סימנים לסוג זה של דיכאון. זה גם נוטה לקשר גנטי כלשהו.

החלק המורכב ביותר בסוג זה של דיכאון הוא שאתה יכול לעבור כמה שנים בהרגשה פונקציונלית למדי. אתה הולך לעבודה, אתה דואג לבית ולמשפחה שלך, אבל אתה עושה הכל בהרגשה אדישה, בבירור מרגיש שאתה לא מאושר. כל יום נהיה קשה יותר לקום...

ברגע שהצל הזה מופיע, חשוב לבקש עזרה ולהיות מודעים לכך שמשהו לא תקין ושצריך לפתור אותו.

אסטרטגיות להתמודדות עם היום יום

על מנת להתגבר על דיכאון יש צורך בטיפול רפואי, טיפול, כוח רצון ותמיכה מאנשים אהובים. זה אומר שכל אחד מאיתנו צריך למצוא את האסטרטגיה שעוזרת לו בצורה הטובה ביותר. כל אדם הוא ייחודי ואין שני סוגים של דיכאון זהים. עם זאת, זה אף פעם לא רעיון רע ליישם את ההמלצות הפשוטות הללו ביום יום שלך.

  • תנועה, פעילות גופנית, שיזוף: זה פשוט אומר לצאת מהבית, להקיף את עצמך ב"חיים", להזיז את הגוף ולהשתמש בו כדי ליצור שינויים שונים ומדהימים במוח.
  • תפסיק את השיטוט השלילי במוח שלך. צריך לשים קץ לרעש הנפשי, ל"אני לא יכול", ל"אני אשם".
  • המחשבות השליליות שלך אינן מציאות, הן תפיסות והתפיסות שלך לא תמיד נכונות.
  • דמיינו את השינוי כל יום. ראה כיצד חייך יהיו במצב רוח טוב יותר, עם יותר איזון ושלווה פנימית.

להילחם כדי להגשים את החלום שלך. ואל תהססו להתייעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג אם אתם חושבים שיש לכם תסמיני דיכאון.