תחגוג את ההצלחה ואת האנשים שתומכים בך

במאמר של היום נבחן כיצד עלינו לחגוג הצלחה ולשתף אותה עם אחרים כאשר הדברים הולכים כשורה
במאמר של היום נבחן כיצד עלינו לחגוג הצלחה ולשתף אותה עם אחרים כאשר הדברים הולכים כשורה.
האנשים האלה עוזרים לנו לקום כשאנחנו למטה. הם מציעים את זמנם ותמיכה בלי לבקש שום דבר בתמורה והם אלה שחגוג איתנו כשאנחנו מגיעים ליעדים שלנו.

במאמר של היום נבחן כיצד עלינו לחגוג הצלחה ולשתף אותה עם אחרים כאשר הדברים הולכים כשורה.

בדרך כלשהי, אנו מבחינים בין אלה שאנו נותנים ומקבלים מהם זמן. זה המקרה במיוחד אם הם שמחים לעשות את זה ולא מבקשים שום דבר בתמורה. ההערכה גדולה עוד יותר כשאנחנו יכולים להיפגש כדי לחלוק כמה רגעים עם אותו אדם מיוחד כשאנחנו משתוקקים לחברתו.

זה מדהים שיש אנשים בחיים שלך שנמצאים שם בשבילך בדיוק כשאתה הכי צריך אותם. יש להם דרך למלא את הריק בנוכחותם, במילים, בחיבוקים או רק ברגע של שקט משותף.

למה לחגוג הצלחה?

אותם אנשים נמצאים לצידנו בגלל העובדה הפשוטה שהם רוצים להיות לידנו. גם כשאנחנו לא החברה הכי טובה ונושאים וירוס מאוד מדבק: ייאוש.

ייאוש היא מחלה שכאשר לוקחים אותה לליבה, ממש קשה להיפטר ממנה. זו הסיבה שהם נשארים לצידנו. הם מבינים את זה, והם אלה שבאמת מעריכים אותנו באמת.

אל תשכח לבדוק: 4 טיפים להתגבר על עצב

יתרה מכך, הם האנשים היחידים שמסוגלים להעריך את מה שנדרש לנו כדי להגיע ליעדים שלנו. הם גם מבינים את המחיר שנאלצנו לשלם עבור השינוי שעשינו.

האנשים האלה היו אלה שהקשיבו כשעינינו התמלאו דמעות, אלה שעצרו אותנו מלהרביץ לעצמנו ולגרום נזק עמוק עוד יותר.

הזמנים הקשים מראים לנו עד כמה לאנשים אכפת מאיתנו. זה כמעט כמו איך החקלאים נהגו להפריד בין המוץ לחיטה בימי קדם.

בזמנים קשים, תמיכתם שומרת עלינו

רמת האוטומציה שקיימת בחיינו היא עצומה. אם היינו סופרים את מספר המשימות שאנו עושים כל יום מבלי לחשוב, כולנו היינו מופתעים באמת.

אנחנו קמים, קופצים למקלחת, מתייבשים, מתלבשים ואוכלים ארוחת בוקר. אנחנו יכולים לבלות את כל היום בטייס אוטומטי בלי לשים לב, אפילו בלי לחבר את התודעה שלנו למציאות לרגע.

עם זאת, דבר אחד שמאפיין זמנים קשים הוא שהאוטומציה הזו מנתקת אותנו. זה יכול להפוך למצב נפשי נורמלי ללא מאמץ. שלב את זה עם דיכאון, וזה הופך למכשול גדול עוד יותר להתגבר עליו.

למה לחגוג הצלחה
למה לחגוג הצלחה?

מול המאמץ המתמשך הזה, העובדה שיש לנו אנשים סביבנו שיעניקו לנו חלק מהכוח שלהם היא לא רק מנחמת, אלא היא מסווה את המאמצים שלנו הרבה יותר קלה.

נוכחות אין פירושה מחוות גדולות או ביקורי נימוס, אלא פשוט להיות שם עם כמה מילות עידוד.

לא קל להיות שם עבור מישהו שעובר תקופה קשה

דיכאון אינו נוטה להפוך אנשים נעימים או מושכים. זה אולי נותן להם השראה לכתוב או לצייר, אבל זה גם הופך אותם ליותר מופנמים ומוסחים. מבטם פונה פנימה ונראה שהם מסוגלים להתחבר אלינו רק כאשר אנו חולקים את מיקוד תשומת הלב שלהם.

הם הופכים תובעניים, מאמינים שהעולם חייב להם משהו. בעולם אנחנו מתכוונים לגורל, אבל גם לסובבים אותם. קל להם מאוד, כשהם מתוסכלים, לפרוק על אחרים מבלי לשאול את עצמם אם כדאי.

מצד שני, חוסר תשומת הלב שלהם מתורגם לחוסר מודעות לצרכים ולבעיות של אחרים. העולם עלול להתמוטט סביבם, אבל נראה ששום דבר לא יכול למשוך את תשומת לבם.

הם עשויים אפילו להיות כל כך מלאים במרירות שזה מונע מהם להיות אמפתיים עם אחרים.

חגגו את הזמנים הטובים על ידי הכרת תודה

אם לוותר על הזמן ולחלוק אותו עם אחרים הוא מתנה, אז בואו נחגוג את הזמנים הטובים על ידי אסיר תודה. תן לזה להיות סמל להכרה עבור האנשים מהצד שתמיד היו שם בשבילנו. כאלה שמעולם לא נתנו לנו לזרוק את המגבת כשהמצב התקשה.

אנשים רבים מרגישים שחגיגה, למרות כל הטוב שהיא מסמלת, אינה מתאימה ברמה החברתית. זה כאילו שיתוף השמחה שלנו על הישג אומר שכולנו אנשים אגוצנטריים שאוהבים להתמוגג מההצלחה שלנו.

חגיגה קשורה להיעדר מחשבה ושיפוט טוב, איבוד שליטה על האינסטינקטים והרגשות. פעמים רבות אנו עשויים אפילו להדחיק את הרצון לברך את עצמנו כי למרות שהגענו למטרה חשובה, עדיין ישנם היבטים בחיינו שאינם הולכים טוב מדי.

לעתים קרובות אנחנו לא חוגגים הצלחה מתוך פחד ממה שאחרים יחשבו, או שזה ייראה כאילו אנחנו דוחפים להם את זה בפרצוף.

בכך שאנו מעכבים את השמחה שלנו, אנו מענישים את עצמנו בכך שאיננו מכירים בהישגים ובמאמצינו. אנחנו אומרים לאנשים סביבנו שלמרות כל העבודה והיתרונות שהיא הביאה, אין מקום לשמחה.

לאף אחד זה לא מגיע. מסיבות וחגיגות הן לא משהו שנשאר מאחור בנוער ונשכח. להיפך, לחגוג הצלחה הכרחי כי החיים שלנו והאנשים בהם ראויים לחגוג באותה מידה.