הקשר שלנו לא הסתדר ושום דבר לא יקרה
למרות שהקשר בינינו לא הסתדר, מעולם לא קיבלתי את הלוקסוס ליהנות מזכרונות וגעגוע אליך, אבל המשכתי ולמדתי לחיות בלעדיך.
הקשר בינינו לא הסתדר, אבל זה לא מנע ממני להמשיך הלאה. למרות שזה לא היה לגמרי ככה. בזמן שהתמוטטתי, חשבתי שאני נופל לבור ללא תחתית. עם זאת, זה נבע מהאמונות שלי. אמונות שצועקות עליי "אתה לגמרי לבד!", "אף אחד אחר לא יאהב אותך לעולם!"מילים שלא ידעתי איך לטפל בהן כי הן השתלטו על דעתי ולא הייתה דרך להיפטר מהן. אחרי זמן רב של מדיטציה, עברתי פסיכותרפיה והסתכלות על עצמי כאדם שלם, הקשר שלנו לא הסתדר אבל סוף סוף הצלחתי לשחרר אותך. למרות העובדה שמערכות יחסים מתפרקות, החיים ממשיכים ולא הייתי יוצאת דופן.
הקשר בינינו לא הסתדר, אבל זה לא עצר אותי
מערכת היחסים בינינו לא הסתדרה ובהתחלה הרגשתי שאני חייבת להיכנס לחדר היגון האפל והכואב הזה. נאבקתי הרבה כדי להתגבר על כל שלב. ראשית, לא הפסקתי להכחיש שכל יום המציאות טופחת על הפנים כדי לקבל את הכל בבת אחת.
יום אחד, מותש, נתתי לכעס שלי להשתלט עליי והאשמתי אותך בכל דבר. נמאס לי להרגיש נורא. הכל היה באשמתך!, או לפחות חשבתי שכן. ביליתי יותר זמן מהנדרש בשלב השני הזה.
ואז הייתי המום בעצב כי התקרבתי מכך שאין לי שום אפשרות אחרת. עם זאת, התנגדתי והחלטתי לעבור את זה. ניסיתי לתמרן אותך, להגיד לך שאני יכול להשתנות, שהקשר שלנו לא יכול להסתיים ככה, הקשר שלנו לא הסתדר אבל זה יכול היה.
זה היה ניסיון נואש להחזיק אותך לצידי, כי בלעדיך הרגשתי חוסר ביטחון ולא יכול להמשיך הלאה. התחלתי להפסיק לעשות את הפעילויות האהובות עלי. כבר לא נהניתי מהם כמו קודם.
הרבה זמן עבר ועכשיו אני שמח שהלכת ולא נכנעת לסחטנות הרגשית שלי. כי עכשיו לא הייתה לי ברירה אלא להתמודד עם העובדות ולקבל את המציאות. לפיכך, דלת הקבלה היא שאיפשרה לי לצאת מהחדר הכואב האפל הזה שהרשיתי לעצמי ברצון להסתבך בו במשך זמן רב.
סוף סוף הגיע הזמן שנמאס לי מהכל או שאולי לא הייתה לי ברירה אחרת. זה היה להמשיך שם, להישאר מול הדלת הזו או לפתוח אותה אחת ולתמיד. פתחתי את זה... ואז הבנתי שהקשר שלנו לא הסתדר וזה לא אומר שהחיים שלי הגיעו במבוי סתום.
מה עלה בגורל הזוגיות שלנו?
החזקה, תלות, שלך, שלי... כפי שאומרים בדרך כלל, המילה "אהבה" מוערכת מאוד במערכות יחסים רבות.
עדיין יש לנו את המחשבה להיות הבעלים של האדם האחר במערכת יחסים. שהוא שלנו והוא שייך לנו. לכן הקנאה באה לשחק, אנו שוללים אותו מחירויותיו על ידי שימוש בטכנולוגיה נפלאה על מנת להגביר את השליטה שלנו במצב. מתי התחברת? מתי התנתקת? למה הוספת את האדם הזה? אתה תדבר איתה? לגבי מה?
מחשבות אובססיביות גורמות לנו להשתגע ואינן מוציאות אותנו מעבר לדמיון שלנו לגבי מה זה יכול היה להיות או מה זה עלול להיות. בל נשכח שנבואות המגשימות את עצמן נמצאות בראש סדר היום שלנו.
בואו נחשוב על מערכות יחסים כמו אלה שיש לנו עם ההורים, האחים והחברים שלנו... מה נשאר קבוע בכל אחד מהם? אנחנו לא כופים או מתאפקים, אנחנו שמחים אם הם מחליטים להיתפס על ידי האושר של עצמם. במערכות יחסים רומנטיות אנחנו לא עושים את זה. אנחנו לא עושים זאת כי אנחנו מפחדים.
פחד להישאר לבד, מנטישה, לא למצוא מישהו אחר, להחמיץ הזדמנות... פחדים מאמונות שהורסות את מערכות היחסים שלנו במקום לחוות אותן בחוכמה. אנחנו יודעים מה קורה בזמן שאנחנו נאחזים במשהו מתוך פחד. בסוף אנחנו מאבדים את זה. ובכן, אותו דבר קורה במערכות יחסים.
