האם פיצוח מפרקי האצבעות מזיק?

"האם פיצוח מפרקי האצבעות שלך מזיק?"
אז, אנו מקווים שענינו על השאלה הנשאלת לעתים קרובות: "האם פיצוח מפרקי האצבעות שלך מזיק?"
למרות שישנם מחקרים הטוענים שעלול להזיק לסדוק את פרקי האצבעות, עבור רבים זה הפך להרגל, מכיוון שהם חשים הקלה מסוימת בכך שהם עושים זאת. היום אנו בוחנים את הנזק האפשרי שנגרם מההרגל הזה.

פיצוח מפרקי האצבעות הוא מנהג נפוץ מאוד, בעיקר בגלל שאנו משתמשים בו כדי להפיג מתחים. עם זאת, מחקרים שונים הראו שלמעשה מזיק לסדוק את פרקי האצבעות. במאמר זה נסביר מדוע הגיעו מומחים למסקנות אלו.

למה פרקי האצבעות שלך "נסדקים"?

אז מאיפה מגיע הרעש כשאנחנו סדוקים את פרקי האצבעות, פרקי הידיים או הקרסוליים? זה נובע מהתפוצצות של בועות שנמצאות בבטנת הנוזל במפרקים שלנו. המפרקים שלנו הם נקודת המגע שבה העצמות שלנו מתחברות, והן מכוסות בנוזל סינוביאלי סמיך. כאשר אנו קופצים, מותחים או מכופפים מפרק אצבע, למשל, אז המפרק נפרד.

הקפסולה המקיפה את המפרק נמתחת ומתגדלת, וזה מוריד את הלחץ שלו. כאשר זה קורה, הגזים המומסים בנוזל הסינוביאלי יוצרים בועות. ואז הם 'מתפוצצים', ומפיקים את צליל ההצמדה הייחודי הזה.

לגז צריך חצי שעה להתמוסס בנוזל. זה אומר שאחרי שפוצצים ג'וינט ושמעים את ה'סדק' הזה, רצוי לא לנסות זאת שוב למשך 30 דקות נוספות.

מחקר

אז מה הם הסיכונים הפוטנציאליים של ההרגל הנפוץ הזה? ראשית עלינו לציין שלא היה יותר מדי מחקר בנושא. נעשו ניסיונות לנתח אנשים שונים שמפצחים את פרקי אצבעותיהם לעתים קרובות. הרעיון היה לברר האם יש נזק במפרקים שלהם, כמו דלקת פרקים או דלקת מפרקים ניוונית.

מה שהתגלה במהלך המחקר הזה הוא שהאצבעות הראו סימני נזק. נזק זה היה פציעות רקמות רכות או יכולת מופחתת לתפוס חפץ. נראה כי הדבר נובע מהמתיחה וההתכווצות המהירה והחוזרת של רצועות המפרק.

האמת היא שאחרי פיצוח מפרקי האצבעות יש מידה רבה יותר של ניידות. נוסף על כך, יש תחושת רגיעה במפרקים. מסיבה זו הוא מתפתח להרגל יומיומי עבור אנשים רבים.

מצד שני יש מי שמבקר לעתים קרובות אצל מומחה בשם כירופרקט. מטרתו היא "לסדר מחדש" את העצמות, או "לסדר אותן" כדי לנסות להפיג את המתח. מי שמקבל טיפול מסוג זה מעיד כי הוא מרגיש משוחרר ונינוח יותר. הם גם אומרים שיש להם פחות כאב ופחות התכווצויות שרירים.

פיצוח מפרקי האצבעות גורם לבזבוז שרירים

כמה חוקרים טוענים שזו התוצאה העיקרית של פיצוח מפרקי האצבעות שלך, או מפרקים אחרים. אבל עלינו להבין שהאנשים שלעתים קרובות סובלים מבעיה זו אינם פעילים פיזית במיוחד. לעתים קרובות זו הפעם היחידה ביום שבה הם מותחים את השרירים והמפרקים.

האמת היא שאחרי פיצוח מפרקי האצבעות יש מידה רבה יותר של ניידות
האמת היא שאחרי פיצוח מפרקי האצבעות יש מידה רבה יותר של ניידות.

חוסר תנועה מביא לכוח שרירים ירוד, ומרגיש כאילו הם שחוקים או עייפים. בדרך זו הם פותחים מעגל קסמים. אדם מפצח את פרקי האצבעות שלו רק כדי לקבל את התחושה הנינוחה הזו לכמה שעות. עם זאת, כעבור שעות ספורות הם יצטרכו לעשות זאת שוב.

לעתים קרובות אנו רוצים להקל על כאב או התכווצויות עם תנועה זו. עם זאת, עלינו גם לזכור שעבור המפרקים שלנו זה קצת פתאומי, לא רגיש ולא טבעי. ובניגוד לדעה הרווחת, זה לא משחרר מתח שרירים. במקום זאת, זה רק גורם לאובדן של יותר נוזל סינוביאלי, חומר הסיכה הטבעי המונע חיכוך בין העצמות.

פעילות גופנית מומלצת

זה יכול להוביל לא רק להתמוטטות של המפרקים. זה יכול גם להוביל לאפשרות גדולה יותר לסבול עצמות שבורות או שבורות. תוצאות נוספות הן נוקשות, דפורמציה של האזור הפגוע וכאב חד שחולף עם מנוחה.

מי שהכי סובלים מבעיה זו הם מבוגרים מעל גיל 40. האזורים שבהם קפיצת המפרקים גורמת להכי התמוטטות היא בידיים (אצבעות ופרקי כף היד) ובצוואר. הדרך הטובה ביותר להימנע מבעיה זו היא לבצע פעילות גופנית, תוך התחשבות בגילך ובמצבך הגופני. הליכה ושחייה הן צורות הפעילות הגופניות המומלצות ביותר.

פעילויות נוספות מומלצות מאוד הן אלו המקדמות כוח וגמישות שרירים. פעילויות אלו מביאות לסבולת מוגברת מבלי לפגוע או לאמץ את המפרקים. לאחר שהגיע לגיל 30, רקמות המפרק מתחילות לאבד גמישות. מסיבה זו, חשוב עוד יותר למנוע או להעלים הרגלים רעים. הרגלים אלו כוללים חוסר פעילות גופנית ויציבה לקויה בישיבה מול המחשב או הטלוויזיה.

האם פיצוח מפרקי האצבעות גורם לדלקת פרקים?

אנשים רבים שואלים אם פיצוח מפרקי האצבעות או קפיצת מפרקים עלולים להתפתח לדלקת פרקים. אם מדובר בהרגל קבוע ויומיומי לאורך שנים רבות, אזי, בתיאוריה, הסחוס ייפגע.

אחד המחקרים הידועים ביותר בנושא זה נעשה על ידי ד"ר דונלד אונגר. במשך 60 שנה הוא סדק את פרקי האצבעות ביד שמאל פעמיים ביום אך לא עשה זאת ביד ימין. מדי שנה הוא בדק את ידיו ומעולם לא מצא עקבות של מחלה ניוונית, אפילו ביד ש"מחק".

מחקר אחר בדק 30 קשישים בבית אבות בלוס אנג'לס. אלה שסדקו את פרקי האצבעות שלהם כל חייהם לא סבלו מדלקת מפרקים ניוונית. במחקר שלישי, הפעם עם מבוגרים בני 45 בדטרויט, התגלתה תגלית אחרת. הם גילו שהבעיה העיקרית היא באיבוד הכוח באחיזה שלהם. למעלה מ-80% מהנחקרים סבלו גם מנפיחות בידיים.

מסיבה זו, מומלץ לא לסדוק כל הזמן את פרקי האצבעות. אחרי שאמרתי את זה, לעשות זאת מדי פעם כדי לשחרר מתח זה לא בהכרח דבר רע.

אז, אנו מקווים שענינו על השאלה הנשאלת לעתים קרובות: "האם פיצוח מפרקי האצבעות שלך מזיק?" תודה שקראת!