גלה כיצד רעש משפיע על מצב הרוח

רעש משפיע על מצב הרוח, לפי מה שקבע המדע, במיוחד בשנים האחרונות. ראשית, עלינו לשים לב שרעש מוגזם מייצר חירשות וכי בעיה זו מביאה למערכת שלמה של קשיים פסיכולוגיים נוספים.

שנית, רעש בפני עצמו מהווה גירוי אגרסיבי למוח. צלילים כמו פעמונים, צופרים, סירנות וכדומה מצלצלים בפעמוני אזעקה ומכניסים את הגוף לכוננות. התוצאה היא מתח מוגבר, אחת הדרכים העיקריות שבהן רעש משפיע על מצב הרוח.

בנוסף לכך, צלילים עודפים מעוררים יתר על המידה את המוח. רעש כמעט תמיד נוכח בו-זמנית בפיתוח פעילויות יומיומיות. זה גורם למוח שלך להתמקד בהיבטים רבים בו זמנית ומשפיע על הביצועים הקוגניטיביים. זו דרך נוספת שרעש משפיע על מצב הרוח.

איך רעש משפיע על מצב הרוח

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), רמות הרעש לא יעלו על 65 דציבלים. חריגה מרמה זו משפיעה לרעה על ההתנהגות החברתית של אנשים. באופן ספציפי, זה מגביר חרדה, עצבנות ותחושות של חוסר אונים.

כמו כן, על פי נתונים זמינים, שבעה מתוך עשרה אנשים מאשרים שרעש לא מאפשר להם להתרכז. רעש משפיע על טווח הקשב ובטווח הארוך אף יכול להוביל לבעיות למידה וזיכרון. כמו כן, רוב האנשים מרגישים מצב רוח כשיש הרבה רעש בסביבתם.

דרך נוספת שבה רעש משפיע על מצב הרוח היא בזמן מנוחה. אנשים צריכים סביבה שקטה כדי להירדם. אם יש צלילים בסביבה, נדודי שינה מתבטאים לעתים קרובות מאוד או המנוחה נקטעת. יש לכך השלכות פסיכולוגיות ופיזיות מרובות.

אדריכלות שמיעה

ארכיטקטורת השמע קשורה לאופן שבו רעש משפיע על מצב הרוח. המדע קבע שהמאפיינים האקוסטיים של בית, בניין או כל מבנה משפיעים ישירות על רגשותיהם של אנשים. זה מה שעוסק בארכיטקטורה שמיעתית.

מומחים בתחום מציינים כי אופן בנייתו של המבנה קובע את תכונותיו האקוסטיות. ומאפיינים אלה, בתורם, משפיעים ישירות על מצבי הרוח של אנשים. אדריכלות שמיעה קשורה לעיצוב של מקום ולחומרים איתם הוא בנוי.

אחד החוקרים בנושא זה הוא טרבור קוקס, מהנדס אקוסטי באוניברסיטת סלפורד במנצ'סטר, בריטניה. הוא מציין שלמבנים כמו זה של איה סופיה בטורקיה יש אסתטיקה אקוסטית כל כך, שכאשר אתה נכנס לתוכה אתה חווה תחושה של שלווה ורוחניות.

מחקר בהקשר זה גילה שהאזנה קצרה לצליל של 110 הרץ מפחיתה פעילות במרכזי דיבור ומעבירה פעילות לאזורי מוח הקשורים להפשטה ויצירתיות.

מוזיקה ומצב רוח

השפעת הצלילים היא כה משמעותית שלמעשה, יש כבר אזור שלם המוקדש ללימוד וטיפול מבוססי מוזיקה. בהקשר זה, מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת בארי (איטליה) ואוניברסיטת הלסינקי (פינלנד) הצביע על כך שמוזיקה משנה את הביוכימיה של הרגשות.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature, מצביע על כך ששינויים בקולטני הדופמין נצפו עם הגירוי המוזיקלי. מחקר זה הוא הגישה הראשונה המבקשת לקבוע טיפולים לא תרופתיים בהפרעות מצב רוח.

למעשה, טיפולי מוזיקה נמצאים בשימוש בחולי אלצהיימר או פרקינסון, אשר הניבו תוצאות טובות. לכן, אם למוזיקה יש את כל הכוח הזה, ברור שרעש משפיע גם על מצב הרוח הפוך.

מניעה והמלצות

בערים גדולות יש בעיות זיהום רעש. לפיכך, באופן אידיאלי, כל אחד צריך להתחייב להפחית את רמת הרעש בחיי היומיום שלו. פעולות רצוניות, כמו אי צפירת צופר אם אין צורך, הימנעות ממוזיקה רועשת או הימנעות מלדבר בטון חזק מאוד עוזרות באמת.

כמו כן, חשוב לאנשים להשתמש במכשירי הגנה לשמיעה כאשר הם נמצאים בסביבות רועשות שבהן אי אפשר לשלוט ברעש. כמו כן, חשוב לחפש באופן קבוע מרחבים של שקט.