4 הורמוני הלחץ
הורמוני הלחץ החשובים ביותר הם קורטיזול, גלוקגון ופרולקטין. עם זאת, הקורטיזול הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הפיזי והנפשי של הנפש והגוף שלנו.
מצד שני, מצבי לחץ משפיעים גם על הורמוני המין, כמו אסטרוגנים, פרוגסטרון וטסטוסטרון. המשיכו לקרוא כדי לגלות כיצד ההורמונים הללו משפיעים על הבריאות שלנו.
מה זה לחץ?
לחץ הוא תחושה של מתח פיזי או רגשי שיכולה לנבוע מכל מצב או מחשבה שגורמת לתחושות של חרדה, עצבנות או תסכול.
כאשר אדם סובל ממתח, לא רק הוא חווה שינויים פסיכולוגיים, אלא גם שינויים ושינויים פיזיים. מתח בעל אופי פסיכולוגי יכול להתעורר גם בנסיבות מסוימות. במקרים אלו, אלמנט הנתפס כמלחיץ על ידי האדם מוליד שינויים בפעילות הגופנית והאורגני.
בנוסף, במצבים ממושכים, הורמונים הקשורים ללחץ מתערבים. הורמונים אלו אחראים לשינויים הפיזיים שעוברים גופנו.
מה קורה להורמונים כשיש לחץ?
המערכת האנדוקרינית קשורה למצבי לחץ ותגובות. מערכת זו מופעלת כאשר נוצרים מצבי לחץ וכתוצאה מכך מאיצה את תפקוד בלוטות האדרנל.
כתוצאה מכך נוצרת תגובת שרשרת של ההורמונים השונים, כאשר קורטיזול הוא ההורמון שמשנה ביותר את הפעילות הרגילה של הגוף. כעת נזכיר את ארבעת הורמוני הלחץ וכיצד הם יכולים להשפיע עלינו.
1. קורטיזול
קורטיזול הוא הורמון הלחץ האולטימטיבי. הגוף מייצר אותו במצבי חירום כדי לעזור לנו להתמודד עם בעיות ולתת מענה מהיר ויעיל. כך, הגוף שלנו משחרר יותר קורטיזול כשאנחנו במתח.
בתנאים רגילים, תאי הגוף שלנו משתמשים ב-90% מהאנרגיה שלהם בפעילויות מטבוליות כמו תיקון, חידוש או יצירה של רקמות חדשות.
עם זאת, במצבי לחץ, המוח שלנו שולח פקודות לשחרור כמויות גדולות יותר של קורטיזול. הורמון זה אחראי לייצור יותר גלוקוז בדם כדי לשלוח יותר אנרגיה לשרירים.
עם זאת, כאשר אנו נמצאים במתח על בסיס קבוע, רמות הקורטיזול עולות ללא הרף. לכן, אנו משקיעים אנרגיה רבה כדי לשחרר גלוקוז לדם אשר משתק את פונקציות ההתאוששות, התחדשות ויצירת רקמות חדשות.
התסמינים הראשונים של רמות קורטיזול גבוהות הם
- חוסר חוש הומור
- נרגנות
- עייפות מתמדת
- כאבי ראש והתכווצויות שרירים
- דפיקות לב
- חוסר תיאבון
- בעיות עיכול
אולי תאהב גם לקרוא: מה עושים הורמוני המין?
2. גלוקגון
הלבלב מסנתז את הורמון הלחץ הנקרא גלוקגון. פעולתו העיקרית מתמקדת במטבוליזם של פחמימות.
במילים אחרות, גלוקגון גורם לכבד לשחרר גלוקוז כאשר הגוף שלנו זקוק לו, בין אם בגלל מצב מלחיץ ובין אם בגלל שרמות הגלוקוז בדם נמוכות. חוסר איזון הורמונלי זה יכול להיות מסוכן גם אצל אנשים עם סוגים מסוימים של סוכרת.
3. פרולקטין
בלוטת יותרת המוח מפרישה את הורמון הפרולקטין. פרולקטין אחראי להמרצת הפרשת חלב מנשים בתקופת ההנקה.
בדרך זו, כאשר הגוף מעלה את רמות הפרולקטין, מעכב ההורמון שמסנתז את הורמוני המין הנשיים. לפיכך, רמות גבוהות של מתח יכולות לגרום לשינוי בדחף המיני של האדם, כמו גם במחזור החודשי.
4. הורמוני מין
תקופות ארוכות של מתח משנות את התפקוד התקין של הורמוני המין הידועים כטסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון.
4,1. טסטוסטרון
טסטוסטרון, הורמון המין הגברי, אחראי במיוחד על התפתחות מאפיינים מיניים של גבר, כמו גם על התגובה המינית.
כאשר יש רמות גבוהות של מתח, ייצור הטסטוסטרון יורד. זה קורה כאשר הגוף נותן עדיפות לשחרור הורמונים אחרים כמו קורטיזול, שהם שימושיים יותר מול מתח או סכנה. לכן עלולות להופיע בעיות מיניות כמו אימפוטנציה, הפרעות זיקפה או חוסר חשק מיני.
קרא גם: 6 דרכים להגברת הטסטוסטרון
4,2. אסטרוגנים
רמות גבוהות של מתח מפחיתות את שחרור האסטרוגן שמשפיע בעצם על התשוקה המינית שנשים חוות בדרך כלל.
4,3 פרוגסטרון
פרוגסטרון מיוצר בשחלות והוא אחראי על ויסות המחזור החודשי. בעיקרון, כאשר ייצור הפרוגסטרון פוחת, עלולים להופיע תסמינים כמו עייפות קיצונית, עלייה במשקל, כאבי ראש, מצבי רוח וחוסר חשק מיני.
סיכום
בעיקרו של דבר, תקופות ארוכות של מתח מייצרות שחרור של הורמונים שיכולים לגרום לשינויים באופן שבו הגוף שלנו פועל. לסיכום, עלינו לשמור על הלחץ הזה תחת שליטה כדי להבטיח אורח חיים בריא ומאושר!
