ג'לוטופוביה: איך להתגבר על הפחד שיצחקו עליו

כנראה שהיית במצב שבו קבוצת חברים צחקה בגלל חוויה מביכה שלך: נפילה, טעות, משהו טיפשי שאמרת... אולי זה היה גורם לך לאי נוחות. אולי אפילו איבדת את הרצון לחזור להיות ביחד עם הקבוצה ההיא. אם זה נשמע מוכר, אנחנו מדברים על ג'לוטופוביה.

הכוונה היא למצב שבו אדם מרגיש כל כך חסר ביטחון ליד אנשים כי הוא מפחד שילעגו לו. ואז, הם מתחילים לסגת מהעולם החברתי שלהם.

זה נשמע כמוך? מכירים מישהו כזה?

בוא נראה קצת יותר על זה.

מהי ג'לוטופוביה?

ג'לוטופוביה היא הפחד המוגזם, הבלתי רציונלי והבלתי נשלט מלהיות מושא ללעג. החיסרון המשמעותי עבור אלה שיש להם ג'לוטופוביה הוא שצחוק הוא בדרך כלל לא דבר חיובי עבורם. במקרים רבים, כשהם שומעים קבוצה של אנשים צוחקים, הם מניחים אוטומטית שצוחקים עליהם.

לא עולה בדעתם שאולי הם צוחקים בגלל שמישהו בדיוק סיפר בדיחה או בגלל שהם זוכרים אנקדוטה ישנה. לפיכך, ג'לוטופוביה מסתיימת גם אצל האדם המושפע שמתחיל לפתח התנהגויות או מחשבות דמויות פרנואידים.

לבסוף, כדאי להבהיר שיש לבצע אבחנה מבדלת כדי לקבוע שמדובר בגלוטופוביה ולא במצב קליני אחר. פעמים רבות, סוג זה של פחד מבולבל עם הפרעת אישיות נמנעת או הפרעת אישיות סכיזואידית.

הסימנים והתסמינים של ג'לוטופוביה

כאשר מתרחש המצב הפובי עלול האדם הסובל ממנו לחוות בין היתר חרדה, קוצר נשימה, רצון לברוח, אי נוחות עזה מאוד, עצבנות, הזעה ולחיצת ידיים.

למעשה, כמה מהסימנים והתסמינים הנפוצים ביותר של ג'לוטופוביה הם כדלקמן:

• פחד מוגזם מלעג או לעג מאחרים.
• חרדה ואי נוחות מול צחוק של אחרים.
• ביישנות ומבוכה. לעתים קרובות הם מופנמים ומבקשים לא למשוך תשומת לב לעצמם.
• נוקשות שרירים, הימנעות ממבט, תנועות מביכות. זה ידוע בתור תסמונת פינוקיו.

הסיבות והמקור לג'לוטופוביה

כמו פוביות רבות, ג'לוטופוביה היא לרוב תוצאה של חוויה טראומטית קודמת שמפתחת את הפחד הזה. לדוגמה, זה עשוי להתרחש במקרה של אדם שיצא לקניות כשהתחתונים שלו לכודים בין המכנסיים לפריט לבוש אחר וצחקו עליו, הקניטו אותו ובהה בו כל הדרך לשם ובסופרמרקט.

אדם זה התחיל להרגיש שנצפה, אי נוחות ומבוכה מבלי לדעת מה קורה. רק כשחזרה הביתה היא הצליחה לזהות על מה המצב. עם זאת, האירוע כבר גרם לה לפחד ומרירות עד כדי כך שיצר תקדים.

הסיבות לג'לוטופוביה קשורות לפחד מלעג שאולי התרחש בילדות או בגיל ההתבגרות המוקדמת, בעיצומה של גיבוש זהות. אלה שחיים עם הפחד הזה מפתחים אישיות חסרת אמון ומתגוננת מכיוון שכל אירוע עשוי להועיל לקבלת לעג.

ההשלכות של הגלוטופוביה

הגלוטופוביה היא בין הפוביות הגורמות להידרדרות המשמעותית ביותר ברמה החברתית. למשל, זה לא אותו דבר לפחד ממטוסים (אמצעי תחבורה בו אנו משתמשים בהזדמנויות מסוימות) כמו לפחד לא הגיוני ממצב שמתרחש בדרך כלל כשיש אנשים אחרים.

לפיכך, האדם שיש לו פוביה מלעג בוחר להישאר בבית ולהימנע מתכניות חברתיות כדי להימנע מהקניטות. בנוסף, כמה מההשלכות השכיחות ביותר הן הבאות:

• גם ההערכה העצמית שלהם נפגעת בדרך כלל, מכיוון שאנשים אלה מרגישים חסרי ערך ופוחתים.
• הם עלולים לסבול מנסיגה ומביישנות.
• אנשים עם ג'לוטופוביה חווים לעתים קרובות מתח במצבי צחוק, כך שהם עשויים להיתקל כאדם שאין לו חוש הומור או כיף.

• הם עשויים להקרין תמונה מרוחקת וקרה.

איך להתמודד עם הפחד להתגרות

ראשית, חשוב להבין שפוביה אינה פחד פשוט. זהו פחד עז שגורם לאי נוחות ממשית אצל האדם ומדרדר תחומים שונים בחייו. לפיכך, יש צורך לעזור לאנשים הסובלים ממצב ולעודד אותם לפנות לעזרה מקצועית.

כמו כל פוביות, הגישה לג'לוטופוביה נעשית באמצעות טכניקות חשיפה. אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד, בהדרגה.

ראשית, מטפלים בדרך כלל מציעים חשיפה בדמיון. הם מבקשים מהאדם לדמיין ולהביע כיצד תהיה הסצינה המפחידה בזמן שהמטפל מלווה ומנחה אותם. ככל שהמטופל צובר אמון, עלול להתרחש השלב האחרון של החשיפה למצב חברתי.

מצד שני, הם גם עובדים עם מבנה קוגניטיבי מחדש, המאפשר להם לזהות את המחשבות שבבסיס הפחד. המטרה היא להחליף אותם עם פונקציונליים יותר.

מומלץ גם להשתמש בטכניקות דרמה והומור במשחקי תפקידים. למשל, אנשים צריכים להיות מסוגלים לזהות מה מביך אותם ואז להעלות אותו על הבמה כדי לאחוז בחולשתם ולהפוך אותה למקור צחוק טבעי.

בדרך זו, הם יכולים להתחיל לראות את המצב באופן פעיל בצורה שונה. תרגיל זה נעשה עם סט הוראות ויש להנחות אותו על ידי איש מקצוע.

לבסוף, חיוני לעבוד עם המטופלים על טכניקות הרפיה שונות כדי להתמודד עם הגירוי הפובי. לפיכך, הם לא ירגישו שהם צריכים לברוח או להימנע מהמצב.

ג'לוטופוביה: כאשר הכל נחווה כהתקפה אישית

לאורך המאמר הזה, הסברנו שאחד הקשיים המשמעותיים ביותר של הג'לוטופוביה הוא שאנשים שחיים אותה מרגישים שהם מרכז הלעג. הם עשויים לקחת כל צחוק, מבט או לחישה סביבם באופן אישי, וזה הופך למקור טבעי לעינויים.

התגובות הן של מעוף או הימנעות. עם זאת, ישנם גם מקרים של אלימות וטינה במערכות יחסים.

תארו לעצמכם כמה קשים יהיו החיים כשהצחוק הוא בעיה או איום. זו הסיבה שחשוב לחנך על פוביות, מכיוון שעלינו לתמוך באלה שסובלים מהן ולהבין את הסיבה מאחורי התנהגויות מסוימות.

לבסוף, עלינו להימנע מללעג, ללעג ולזלזל בילדים ובני נוער כחברה בכלל וכיחידים. כולנו משחקים בזה תפקיד. כיחידים, זה גם חיוני לעבוד על ההערכה העצמית המוצקה שלנו ועל הסובלנות שלנו לתסכול.