תזונה חיסונית: האם אנו יכולים לעורר את מערכת החיסון?
תזונה חיסונית הוא המדע החוקר את הקשר בין חומרים מזינים וחסינות. מטרותיו הן להבין את הסמנים האימונולוגיים הקשורים למצב תזונתי. בדרך זו, היא שואפת לפתח מודל של האופן שבו התרכובות הקיימות במזון משפיעות על התגובה החיסונית של הגוף לווירוסים, חיידקים ורעלים. היום, נסתכל מקרוב על תזונה חיסונית וחומרי תזונה שעשויים לעורר את מערכת החיסון.
תזונה חיסונית: רכיבי תזונה הממריצים את מערכת החיסון
לחומרים מסוימים יש את התכונה לשפר את חסינות האדם, או לפחות ליצור סדרה של אינטראקציות איתה. להלן, נסתכל על רכיבי התזונה הממריצים את מערכת החיסון, על פי עדויות מדעיות.
גלוטמין
הדוגמה הראשונה היא גלוטמין. זוהי חומצת אמינו לא חיונית בעלת תפקידים הקשורים להגנה על מערכת העיכול. תוספת עם חומר זה משפרת את רירית המעי ומפחיתה אשפוז בחולי מח עצם על פי ספרות מדעית.
ארגינין
זוהי חומצת אמינו נוספת, אשר, במקרה זה, מסוגלת לשפר את התפקוד החיסוני התאית וריפוי פצעים. עם זאת, ספרות מדעית מצביעה על כך שתוספת עם חומר זה עשויה להפחית תגובות דלקתיות. מסיבה זו, יש צורך במחקרים נוספים על מנת להבטיח את יעילותו.
אולי יעניין אותך: מתי תצטרך ליטול תוספי ברזל?
חומצות שומן אומגה 3
חומצות שומן אלו מווסתות את הסינתזה של איקוסנואידים אשר, בתורם, פועלים כמתווכים של התגובה החיסונית. יש להם גם השפעה אנטי דלקתית חשובה המשמשת לנטרול ההשפעה הדלקתית של אומגה 6, הקיימת במזון מעובד.
מחקרים מדעיים מצביעים על החשיבות של שמירה על צריכה מאוזנת של שני אבות המזון על מנת לא לגרום למצב של דלקת.
כיצד לשפר את צריכת רכיבי התזונה הללו?
כדי לייעל את התגובה החיסונית שלך, עליך לצרוך חלבון איכותי על בסיס יומי. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על לפחות 0.8 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף לאנשים בישיבה. המלצות אלו עולות כשמדובר בספורטאים.
בנוסף, חשוב לקחת בחשבון ש -50% מצריכת החלבון שלנו צריכה להיות ממקור מן החי כדי להבטיח את צריכת כל חומצות האמינו החיוניות בפרופורציה הנכונה.
בהקשר זה, עלינו לתעדף את צריכת הדגים על פני הבשר. כך, ועם צריכה קבועה של דגים שמנים, סביר יותר שנגיע לצריכת אומגה 3 המומלצת.
נוכל למצוא חומר תזונתי זה גם בשמנים צמחיים ובפירות כמו אבוקדו. כמובן שעדיף לצרוך שמנים גולמיים על מנת להימנע מהיווצרות תרכובות רעילות שעלולות להשפיע על בריאותנו.
האם תזונה חיסונית זהה לתוספת?
באופן עקרוני, מומחים אינם ממליצים על תוספי תזונה אלא במקרים של צרכים מיוחדים, חוסרים או מחלה. ההשפעות ארוכות הטווח של תוספת ויטמינים מסוימים, למשל, אינן ידועות בוודאות.
החומרים היחידים שתוספתם יכולה להיות חיובית למגוון רחב של האוכלוסייה הם פרוביוטיקה. בנוסף, חומרים כאלה מתחילים להיות קשורים קשר הדוק לתפקוד החיסוני. משפטים רבים מתקיימים בהקשר זה ולא יעבור זמן רב עד שיגיעו מסקנות והוכחות.
מלבד המקרה הזה, ושל ויטמין D בגלל המחסור בו, מומחים לא ממליצים על תוספת. מקרה נפרד יהיה זה של ספורטאים, במיוחד כאשר מחפשים שיפור בביצועים.
אצל אנשים בישיבה, וגם כאשר הם מבקשים לשפר את המערכת החיסונית, ההמלצות העדכניות דוגלות בתזונה מגוונת ומאוזנת ובפעילות גופנית סדירה. עם זאת, תזונה חיסונית היא תחום רחב מאוד ויש עוד הרבה מה לחקור.
תזונה חיסונית: מה עלינו לזכור?
תזונה חיסונית היא מדע חדש יחסית עם הרבה קרקע לכסות. למרות זאת, יש כבר תגליות מסוימות בעניין זה. לדוגמה, אנחנו כבר יודעים שיש חומרים מזינים שיכולים לווסת ולעורר את המערכת החיסונית.
בנוסף, יש לנו את המקרה של פרוביוטיקה, שמבטיחה לחולל מהפכה במגזר הזה בשנים הקרובות. עם היכרות טובה יותר של הגנום ושל תחום זה, המגמה היא להתפתח לכיוון תזונה מותאמת ואינדיבידואלית.
עם זאת, העדויות שיש לנו היום מובילות אותנו לחפש תזונה מגוונת ומאוזנת. חשוב להקפיד על צריכת חלבון ואומגה 3, אך חשוב גם להפחית בצריכת מזון מעובד ומרכיבים רעילים כמו אלכוהול.
כתוספי מזון, רק פרוביוטיקה יכולה להיות מוערכת כברירת מחדל, ומועילה לחלק גדול מהאוכלוסייה. במקרה של תוספת חומצות אמינו, אנשי מקצוע צריכים להעריך מקרים על בסיס אינדיבידואלי.
